הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול חמץ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,581 בתים ,  16:31, 21 במרץ 2018
אין תקציר עריכה
שורה 22: שורה 22:
* מה שאמרה הגמרא 'אך' חילק, שצריך לבערו משש שעות ולמעלה, אין הכוונה שצריך אז לבטלו, אלא שבשעה זו כבר יהיה מבוטל. וכשם שהיינו צריכים לומר כן אף אם היינו מבארים שהשבתה היא ביעור, דהיינו שבשעה שישית כבר יהיה מבוער.
* מה שאמרה הגמרא 'אך' חילק, שצריך לבערו משש שעות ולמעלה, אין הכוונה שצריך אז לבטלו, אלא שבשעה זו כבר יהיה מבוטל. וכשם שהיינו צריכים לומר כן אף אם היינו מבארים שהשבתה היא ביעור, דהיינו שבשעה שישית כבר יהיה מבוער.


ב'''חתם סופר''' (ו ב ד"ה וכי) כתב ליישב קושיית התוספות על רש"י, שרש"י סובר שעשה ד'תשביתו' הוא קודם זמן איסור, ולכן אין הוא מנתק את הלאו של בל יראה ובל ימצא. ממילא אם ימצא חמץ, אף שיבערנו אחר כך, כבר עבר על הלאו. אך המקשן שהקשה 'ולכי משכחת לה ליבטלה' סבר שהעשה דשתשביתו הוא גם לאחר זמן איסור, ולכן הוי הלאו ניתק לעשה, וסבר הוא כתוספות שישרפנה מיד ולא שישהנה. אך במסקנה סוברת הגמ' שאין מבטלים לאחר זמן, ולכן חשש שישהנה ויעבור על איסור.
=== שיטת התוספות וסייעתו ===
=== שיטת התוספות וסייעתו ===
מכח הקושיות על רש"י, מפרש '''ר"י''' שם בתוספות (ד ב ד"ה מדאורייתא), שבביטול אין מצות 'תשביתו', אלא הוא מועיל מדין הפקר שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, שמאחר שביטלו הרי הוא הפקר וכאילו אינו ברשותו. והוסיפו התוס' שאף שבסתמא צריך [[להפקיר בפני שלושה]], מדראורייתא לא צריך. וכן הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ב ב) וב'''אור זרוע''' (ב פסחים רמד) בשם '''רבנו תם'''.
מכח הקושיות על רש"י, מפרש '''ר"י''' שם בתוספות (ד ב ד"ה מדאורייתא), שבביטול אין מצות 'תשביתו', אלא הוא מועיל מדין הפקר שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, שמאחר שביטלו הרי הוא הפקר וכאילו אינו ברשותו. והוסיפו התוס' שאף שבסתמא צריך [[להפקיר בפני שלושה]], מדראורייתא לא צריך. וכן הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ב ב) וב'''אור זרוע''' (ב פסחים רמד) בשם '''רבנו תם'''.
שורה 73: שורה 75:
== אם צריך לבטל בפה ==
== אם צריך לבטל בפה ==
ה'''רמב"ן''' (ד ב ד"ה ונראין הדברים) כתב שהביטול בלב הוא, ואינו צריך להוציא בשפתיו, שהרי כן שנינו במשנה 'מבטלו בלבו', שכל שנתייאש ממנו ודעתו מסכמת שאינו רוצה בו מחמת איסורו ולא יהנה בו לעולם, אינו עובר על האיסור. ואם נתן דעתו על החמץ לאחר זמן האיסור, דומיא דגלוסקא יפהפיה, אפילו רגע אחד, הרי זה עובר עליו. והוסיף שאף שהיה מקום לפרש 'מבטלו בליבו' היינו מלבד הביטול בפה, כדי שיהיו פיו ולבו שווים, אין זה מחוור, אלא העיקר שהביטול הוא בלב.
ה'''רמב"ן''' (ד ב ד"ה ונראין הדברים) כתב שהביטול בלב הוא, ואינו צריך להוציא בשפתיו, שהרי כן שנינו במשנה 'מבטלו בלבו', שכל שנתייאש ממנו ודעתו מסכמת שאינו רוצה בו מחמת איסורו ולא יהנה בו לעולם, אינו עובר על האיסור. ואם נתן דעתו על החמץ לאחר זמן האיסור, דומיא דגלוסקא יפהפיה, אפילו רגע אחד, הרי זה עובר עליו. והוסיף שאף שהיה מקום לפרש 'מבטלו בליבו' היינו מלבד הביטול בפה, כדי שיהיו פיו ולבו שווים, אין זה מחוור, אלא העיקר שהביטול הוא בלב.
<BR/>גם ב'''רבנו ירוחם''' (א ה לח ג) כתב שהביטול די בלבו, ואין צריך אמירה.


ה'''צל"ח''' (ו ב ד"ה רש"י ד"ה הבודק) הקשה שדברי רש"י סותרים עצמם, שבתחילה כתב שיבטל בלבו, ומיד בסמוך הוסיף שאומר בפה.  
ה'''צל"ח''' (ו ב ד"ה רש"י ד"ה הבודק) הקשה שדברי רש"י סותרים עצמם, שבתחילה כתב שיבטל בלבו, ומיד בסמוך הוסיף שאומר בפה.  
שורה 143: שורה 146:
כתוב ב'''תשובת רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1734&st=&pgnum=106&hilite= (נ)] שצריך לבטל מיד בלילה אחר שבודק, ולמחרת שבודק ולא כלום<ref>אמנם יש שכתבו שייתכן שכוונתו שאינו '''מברך''' כלום.</ref>. וב'''ספר האורה'''  
כתוב ב'''תשובת רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1734&st=&pgnum=106&hilite= (נ)] שצריך לבטל מיד בלילה אחר שבודק, ולמחרת שבודק ולא כלום<ref>אמנם יש שכתבו שייתכן שכוונתו שאינו '''מברך''' כלום.</ref>. וב'''ספר האורה'''  
[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31560&st=&pgnum=259&hilite= (א 89)] מובא שאם רוצה גם לבטל למחר בשעה רביעית הרשות בידו.
[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31560&st=&pgnum=259&hilite= (א 89)] מובא שאם רוצה גם לבטל למחר בשעה רביעית הרשות בידו.
<BR/>ה'''רא"ש''' (א ט) הביא תשובה זו, והוסיף שיש נוהגים לבטל למחרת בתחילת שעה שישית בשעת שריפה, כלומר בסוף שעה חמישית קודם שיגיע זמן איסורו. והרא"ש עצמו כתב ששניהם כאחד טובים. ועוד כתב שגם ה'''ריצב"א''' היה אומר כן לחזור ולבטל ביום, משום הפת שאוכל ביום, שהביטול של הלילה אינו מועיל אלא לחמץ שלא ראה. וכן הביאו בשמו ה'''סמ"ג''' (עשין לט) ו'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ג ז). וב'''שו"ת הרא"ש''' (יד ג) פסק כן לדינא, שאף שביטל בלילה חוזר ומבטל ביום אחר שמוציא כל החמץ מביתו, מחמת הפת שאוכל ביום.
<BR/>ה'''רא"ש''' (א ט) הביא תשובה זו, והוסיף שיש נוהגים לבטל למחרת בתחילת שעה שישית בשעת שריפה, כלומר בסוף שעה חמישית קודם שיגיע זמן איסורו. והרא"ש עצמו כתב ששניהם כאחד טובים. ועוד כתב שגם ה'''ריצב"א''' היה אומר כן לחזור ולבטל ביום, משום הפת שאוכל ביום, שהביטול של הלילה אינו מועיל אלא לחמץ שלא ראה. וכן הביאו בשמו ה'''סמ"ג''' (עשין לט) וה'''סמ"ק''' (צח) ו'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ג ז). וב'''שו"ת הרא"ש''' (יד ג) פסק כן לדינא, שאף שביטל בלילה חוזר ומבטל ביום אחר שמוציא כל החמץ מביתו, מחמת הפת שאוכל ביום. וכן כתב '''רבנו ירוחם''' (ה א לח ג) שראה לרבותיו שנוהגים כן.
<BR/>ב'''רבנו יהונתן''' (ו ב) כתב שצריך לבטלו בליל ארבעה עשר אחר שבדק.
<BR/>גם ב'''רבנו יהונתן''' (ו ב) כתב שצריך לבטלו בליל ארבעה עשר אחר שבדק.


ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב יהודה) כותב שהביטול צריך להיות בשעת הבדיקה.
ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רב יהודה) כותב שהביטול צריך להיות בשעת הבדיקה.
ב'''ספר מצוות קטן'''


ב'''צל"ח''' (ו ב ד"ה אמר רב יהודה) כתב שמלשון רב יהודה 'הבודק צריך שיבטל' מדוייק שהביטול צריך להיות בשעת הבדיקה. שהרי אם לא כן היה לו לומר, 'צריך שיבטל'. והוסיף שכן מוכח גם מהמשך הגמרא שמקשה ונבטליה בד' או בה', שבזה רואים שהיה פשיטא לה בדברי רב יהודה שהוא הצריך לבטל כבר בערב בשעת הבדיקה.
ב'''צל"ח''' (ו ב ד"ה אמר רב יהודה) כתב שמלשון רב יהודה 'הבודק צריך שיבטל' מדוייק שהביטול צריך להיות בשעת הבדיקה. שהרי אם לא כן היה לו לומר, 'צריך שיבטל'. והוסיף שכן מוכח גם מהמשך הגמרא שמקשה ונבטליה בד' או בה', שבזה רואים שהיה פשיטא לה בדברי רב יהודה שהוא הצריך לבטל כבר בערב בשעת הבדיקה.
=== לאחר השריפה ===
כתב '''מהר"י וויל''' (קצג) שאין לבטל את החמץ אלא לאחר שריפה, לפי שאם יבטל קודם שריפה, לא יוכל לקיים שריפה בחמץ שלו.


== אופן ונוסח הביטול ==
== אופן ונוסח הביטול ==
שורה 168: שורה 175:
ב'''שולחן ערוך''' (אורח חיים תלד ב): "כל חמירא דאיתיה ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה לבטיל וליהוי כעפרא דארעא".
ב'''שולחן ערוך''' (אורח חיים תלד ב): "כל חמירא דאיתיה ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה לבטיל וליהוי כעפרא דארעא".
<BR/>והוסיף (ג) שבביטול היום צריך לומר: "דחזיתיה ודלא חזיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה".  
<BR/>והוסיף (ג) שבביטול היום צריך לומר: "דחזיתיה ודלא חזיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה".  
=== ביטול בכל לשון ===
ה'''כלבו''' (מח ד"ה וחכמים) כתב בשם '''ר' סעדיה גאון''' שבכל לשון שיאמר את הביטול יצא, והביאו ה'''דרכי משה''' (ב), אבל הוסיף בשם '''ר"י ברין''' שעדיף לומר בלשון שמבין. והביא לזה מהירושלמי, שם מובא הנוסח בלשון הקודש, ומה שאמרו הגאונים בארמית כי הם היו בבבל, וכל הפוסקים העתיקו מהם, אבל כל אדם יאמר בלשון שמבין.
<BR/>וכן כתב '''מהר"י וויל''' (קצג) שמי שאינו מבין ארמית, יבטל בלשון אשכנז.


=== בביתי או ברשותי ===
=== בביתי או ברשותי ===
שורה 174: שורה 185:
בחידושי '''חתם סופר''' (ו ב ד"ה הבודק) כתב ליישב דעת רש"י, שכיון שמדאוייתא בביטול סגי, כאשר בדק לפי יכולתו אינו עובר על האיסור, ואם כן האפשרות שימצא גלוסקא היא רק במקומות שבדק, שהרי במקומות שלא בדק, אם ייתכן שנמצאת שם גלוסקא, אינו יוצא ידי חובתו עד שיבדוק שם. ולכן די לו לומר 'בהדין ביתא' שכבר בדק, לפי שרק היכן שבדק ייתכן מציאות של גלוסקא שלא מצא.
בחידושי '''חתם סופר''' (ו ב ד"ה הבודק) כתב ליישב דעת רש"י, שכיון שמדאוייתא בביטול סגי, כאשר בדק לפי יכולתו אינו עובר על האיסור, ואם כן האפשרות שימצא גלוסקא היא רק במקומות שבדק, שהרי במקומות שלא בדק, אם ייתכן שנמצאת שם גלוסקא, אינו יוצא ידי חובתו עד שיבדוק שם. ולכן די לו לומר 'בהדין ביתא' שכבר בדק, לפי שרק היכן שבדק ייתכן מציאות של גלוסקא שלא מצא.


=== ביטול בכל לשון ===
=== דחזיתיה ודלא חזיתיה ===
ה'''כלבו''' (מח ד"ה וחכמים) כתב בשם '''ר' סעדיה גאון''' שבכל לשון שיאמר את הביטול יצא, והביאו ה'''דרכי משה''' (ב), אבל הוסיף בשם '''ר"י ברין''' שעדיף לומר בלשון שמבין. והביא לזה מהירושלמי, שם מובא הנוסח בלשון הקודש, ומה שאמרו הגאונים בארמית כי הם היו בבבל, וכל הפוסקים העתיקו מהם, אבל כל אדם יאמר בלשון שמבין.
כתב '''רבנו ירוחם''' (ה א לח ג) שבביטול של לילה אומרים 'דלא חזיתיה' ובשל יום אומרים 'דחזיתיה ודלא חזיתיה'.
<BR/>ו'''מהר"י וויל''' (קצג) כתב בשם '''מהר"ם אור זרוע''', שבשעת בדיקה לא יאמר 'דחמיתיה ודלא חמיתיה', שאם כן ביטל הכל, ולא יוכל לקיים למחרת שריפה בחמץ שלו. אבל למחרת יאמר 'דחמתיה ודלא חמיתיה'.
 
=== כל חמירא וחמיעא ===
כתב ה'''כלבו''' (מח) שצריך לומר 'חמירא וחמיעא' לפי שחמץ ושאור שני דברים הם. אבל ב'''תרומת הדשן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14655&st=&pgnum=46 (א קלד)] כתב שאין צריך לנהוג כן ולשבש כל המחזורים שלא כתוב בהם אלא חמירא בלחוד. והסביר שבלשון התלמוד חמץ ושאור שניהם כלולים בלשון 'חמירא'. וסיים שאף שמהר"ם כתב כן, לא בא לדחות דבריו אלא ליישב המנהג הקדמון.


== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==

תפריט ניווט