9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול חמץ"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 26: | שורה 26: | ||
=== שיטת התוספות וסייעתו === | === שיטת התוספות וסייעתו === | ||
מכח הקושיות על רש"י, מפרש '''ר"י''' שם בתוספות (ד ב ד"ה מדאורייתא), שבביטול אין מצות 'תשביתו', אלא הוא מועיל מדין הפקר שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, שמאחר שביטלו הרי הוא הפקר וכאילו אינו ברשותו. והוסיפו התוס' שאף שבסתמא צריך [[להפקיר בפני שלושה]], מדראורייתא לא צריך. וכן הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ב ב) וב'''אור זרוע''' (ב פסחים רמד) בשם '''רבנו תם'''. | מכח הקושיות על רש"י, מפרש '''ר"י''' שם בתוספות (ד ב ד"ה מדאורייתא), שבביטול אין מצות 'תשביתו', אלא הוא מועיל מדין הפקר שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, שמאחר שביטלו הרי הוא הפקר וכאילו אינו ברשותו. והוסיפו התוס' שאף שבסתמא צריך [[להפקיר בפני שלושה]], מדראורייתא לא צריך. וכן הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ב ב) וב'''אור זרוע''' (ב פסחים רמד) בשם '''רבנו תם'''. | ||
<BR/>לפירוש זה הסכים ה'''ר"ן''' (ו א ד"ה ד"ה הבודק צריך שיבטל, דפי הרי"ף א א ד"ה ומהו ענין הביטול), שכתב שביטול זה דין הפקר יש לו, והוכיח כן מהא דהביאה הגמרא דין דעוקצי תאנים, ששם ודאי דין הפקר יש להם, וכן ה'''ריטב"א''' (ו א ד"ה אמר רב יהודה) בשם רבו ה'''רא"ה''', והביא כמה ראיות לכך שמהתורה אין צורך להפקיר בפני שלושה. וכן משמע שהסכים לשיטה זו ה'''רא"ש''' בתשובה (יד ג), וכן משמע ב'''סמ"ג''' (עשין לט)<ref>שהביא קושיית ר"ת על רש"י, וכתב כשיטת רש"י. אך קצת קשה מהמשך דבריו, שלענין הגדרת הביטול הביא לשון הרמב"ם, שסובר שהביטול הוא השבתת החמץ ועשייתו כעפר. וכנראה שהביאו רק לענין אופן הביטול, אך אינו סובר שזוהי השבתה האמורה בתורה. וצ"ע אם סובר הסמ"ג שגם הרמב"ם ס"ל כדעת התוס' בזה.</ref>. | <BR/>לפירוש זה הסכים ה'''ר"ן''' (ו א ד"ה ד"ה הבודק צריך שיבטל, דפי הרי"ף א א ד"ה ומהו ענין הביטול), שכתב שביטול זה דין הפקר יש לו, והוכיח כן מהא דהביאה הגמרא דין דעוקצי תאנים, ששם ודאי דין הפקר יש להם, וכן ה'''ריטב"א''' (ו א ד"ה אמר רב יהודה) בשם רבו ה'''רא"ה''', והביא כמה ראיות לכך שמהתורה אין צורך להפקיר בפני שלושה. וכן משמע שהסכים לשיטה זו ה'''רא"ש''' בתשובה (יד ג), וכן משמע ב'''סמ"ג''' (עשין לט)<ref>שהביא קושיית ר"ת על רש"י, וכתב כשיטת רש"י. אך קצת קשה מהמשך דבריו, שלענין הגדרת הביטול הביא לשון הרמב"ם, שסובר שהביטול הוא השבתת החמץ ועשייתו כעפר. וכנראה שהביאו רק לענין אופן הביטול, אך אינו סובר שזוהי השבתה האמורה בתורה. וצ"ע אם סובר הסמ"ג שגם הרמב"ם ס"ל כדעת התוס' בזה.</ref>. וכן הסכים ה'''רשב"ץ''' (מאמר חמץ ה). | ||
<BR/>לפירוש זה הסכים גם ה'''מאירי''' (ב א ד"ה והוא, ו א ד"ה כבר, מגן אבות ענין יח), שכתב שמצוות 'תשביתו' האמורה בתורה, אף שתרגומה ביטול, מ"מ עיקרה הוא שיוציא את החמץ מביתו ויבערנו. ומצאנו לשון השבתה שהוא כליון, כמו 'אשביתה מאנוש זכרם', אף כאן הציווי להשביתו מן העולם. אלא שמ"מ גם אם ביטל את החמץ בלי לבערו, הרי כבר אינו שלו ואינו עובר עליו, כמו שמבואר להדיא שהולך לשחוט את פסחו וכו'. | <BR/>לפירוש זה הסכים גם ה'''מאירי''' (ב א ד"ה והוא, ו א ד"ה כבר, מגן אבות ענין יח), שכתב שמצוות 'תשביתו' האמורה בתורה, אף שתרגומה ביטול, מ"מ עיקרה הוא שיוציא את החמץ מביתו ויבערנו. ומצאנו לשון השבתה שהוא כליון, כמו 'אשביתה מאנוש זכרם', אף כאן הציווי להשביתו מן העולם. אלא שמ"מ גם אם ביטל את החמץ בלי לבערו, הרי כבר אינו שלו ואינו עובר עליו, כמו שמבואר להדיא שהולך לשחוט את פסחו וכו'. | ||
| שורה 128: | שורה 128: | ||
<BR/>ולשיטתם יש ליישב את קושיית הגמרא 'לכי משכחת לה ליבטלה', היינו שעד השתא הבינה הגמרא שאיירי במוצא הגלוסקא קודם זמן איסור, ולכן אינו עובר עד שמוצאה, ומ"מ חיישינן שמא ישהה לאחר זמן האיסור ויעבור. וכעת שואלת הגמרא שעל כל פנים יבטל לכשימצא, דהיינו '''קודם''' זמן האיסור, ומתרצת שמא ימצא '''לאחר''' זמן האיסור, וכבר יעבור למפרע. כן יישב דברי הרא"ש ב'''קרבן נתנאל''' (ג). | <BR/>ולשיטתם יש ליישב את קושיית הגמרא 'לכי משכחת לה ליבטלה', היינו שעד השתא הבינה הגמרא שאיירי במוצא הגלוסקא קודם זמן איסור, ולכן אינו עובר עד שמוצאה, ומ"מ חיישינן שמא ישהה לאחר זמן האיסור ויעבור. וכעת שואלת הגמרא שעל כל פנים יבטל לכשימצא, דהיינו '''קודם''' זמן האיסור, ומתרצת שמא ימצא '''לאחר''' זמן האיסור, וכבר יעבור למפרע. כן יישב דברי הרא"ש ב'''קרבן נתנאל''' (ג). | ||
<BR/>אמנם דעת ה'''בית חדש''' (תלא ב ד"ה ונראה ליישב) שהביטול מהתורה הוא דווקא ב'''חמץ ידוע''', אבל חמץ שאינו ידוע אין צריך ביטול כלל. רק חכמים הם שבאו ותיקנו בדיקה וביטול גם לחמץ שאינו ידוע. ושוב כתב כן במקום אחר (תלד ג ד"ה ויש לדקדק) שחמץ שאינו ידוע לו, אינו עובר עליו בבל יראה ובל ימצא, ויישב דעת הטור לפי דרך זו. גם בדעת הרא"ש שאומר להדיא שעל פירורין עובר איסור אף שאינו יודעם, כתב הב"ח ששאני פירורין שודאי נמצאים ביתו הוו להו כחמץ ידוע ועובר עליהם, אבל גלוסקא שאינו יודע עליה אינו עובר. וב'''קרבן נתנאל''' שם כתב שהוא דוחק בלשון הרא"ש, ואין זו כוונתו, אלא הרא"ש פליג על תוספות בזה. | <BR/>אמנם דעת ה'''בית חדש''' (תלא ב ד"ה ונראה ליישב) שהביטול מהתורה הוא דווקא ב'''חמץ ידוע''', אבל חמץ שאינו ידוע אין צריך ביטול כלל. רק חכמים הם שבאו ותיקנו בדיקה וביטול גם לחמץ שאינו ידוע. ושוב כתב כן במקום אחר (תלד ג ד"ה ויש לדקדק) שחמץ שאינו ידוע לו, אינו עובר עליו בבל יראה ובל ימצא, ויישב דעת הטור לפי דרך זו. גם בדעת הרא"ש שאומר להדיא שעל פירורין עובר איסור אף שאינו יודעם, כתב הב"ח ששאני פירורין שודאי נמצאים ביתו הוו להו כחמץ ידוע ועובר עליהם, אבל גלוסקא שאינו יודע עליה אינו עובר. וב'''קרבן נתנאל''' שם כתב שהוא דוחק בלשון הרא"ש, ואין זו כוונתו, אלא הרא"ש פליג על תוספות בזה. | ||
== זמן הביטול == | == זמן הביטול == | ||
| שורה 178: | שורה 164: | ||
=== ביטול בכל לשון === | === ביטול בכל לשון === | ||
ה'''כלבו''' (מח ד"ה וחכמים) כתב בשם '''ר' סעדיה גאון''' שבכל לשון שיאמר את הביטול יצא, והביאו ה'''דרכי משה''' (ב), אבל הוסיף בשם '''ר"י ברין''' שעדיף לומר בלשון שמבין. והביא לזה מהירושלמי, שם מובא הנוסח בלשון הקודש, ומה שאמרו הגאונים בארמית כי הם היו בבבל, וכל הפוסקים העתיקו מהם, אבל כל אדם יאמר בלשון שמבין. | ה'''כלבו''' (מח ד"ה וחכמים) כתב בשם '''ר' סעדיה גאון''' שבכל לשון שיאמר את הביטול יצא, והביאו ה'''דרכי משה''' (ב), אבל הוסיף בשם '''ר"י ברין''' שעדיף לומר בלשון שמבין. והביא לזה מהירושלמי, שם מובא הנוסח בלשון הקודש, ומה שאמרו הגאונים בארמית כי הם היו בבבל, וכל הפוסקים העתיקו מהם, אבל כל אדם יאמר בלשון שמבין. | ||
<BR/>וכן כתב '''מהר"י וויל''' (קצג) שמי שאינו מבין ארמית, יבטל בלשון אשכנז. | <BR/>וכן כתב '''מהר"י וויל''' (קצג) שמי שאינו מבין ארמית, יבטל בלשון אשכנז. וכן הוא ב'''מהרי"ל''' (מנהגים בדיקת חמץ ז). | ||
=== כל חמירא וחמיעא === | |||
כתב ה'''כלבו''' (מח) שצריך לומר 'חמירא וחמיעא' לפי שחמץ ושאור שני דברים הם. אבל ב'''תרומת הדשן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14655&st=&pgnum=46 (א קלד)] כתב שאין צריך לנהוג כן ולשבש כל המחזורים שלא כתוב בהם אלא חמירא בלחוד. והסביר שבלשון התלמוד חמץ ושאור שניהם כלולים בלשון 'חמירא'. וסיים שאף שמהר"ם כתב כן, לא בא לדחות דבריו אלא ליישב המנהג הקדמון. | |||
<BR/>אבל ב'''מהרי"ל''' (מנהגים בדיקת חמץ ז) כתוב 'חמירא וחמיעא'. וב'''דרכי משה''' (ד) כתב דווקא בשאר לשונות צריך להזכיר שני הדברים, אך אם אומר בארמית משמע שמסכים לדברי התרומת הדשן. | |||
=== בביתי או ברשותי === | === בביתי או ברשותי === | ||
| שורה 187: | שורה 177: | ||
=== דחזיתיה ודלא חזיתיה === | === דחזיתיה ודלא חזיתיה === | ||
כתב '''רבנו ירוחם''' (ה א לח ג) שבביטול של לילה אומרים 'דלא חזיתיה' ובשל יום אומרים 'דחזיתיה ודלא חזיתיה'. | כתב '''רבנו ירוחם''' (ה א לח ג) שבביטול של לילה אומרים 'דלא חזיתיה' ובשל יום אומרים 'דחזיתיה ודלא חזיתיה'. | ||
<BR/>ו'''מהר"י וויל''' (קצג) כתב בשם '''מהר"ם אור זרוע''', שבשעת בדיקה לא יאמר 'דחמיתיה ודלא חמיתיה', שאם כן ביטל הכל, ולא יוכל לקיים למחרת שריפה בחמץ שלו. אבל למחרת יאמר 'דחמתיה ודלא חמיתיה'. | <BR/>ו'''מהר"י וויל''' (קצג) כתב בשם '''מהר"ם אור זרוע''', שבשעת בדיקה לא יאמר 'דחמיתיה ודלא חמיתיה', שאם כן ביטל הכל, ולא יוכל לקיים למחרת שריפה בחמץ שלו. אבל למחרת יאמר 'דחמתיה ודלא חמיתיה'. | ||
<BR/>אמנם ה'''דרישה''' (תלד א) כתב ליישב לשון 'דחזיתיה ודלא חזיתיה' גם בביטול של לילה, כמובא [[#דלא ביערתיה|להלן]], ש'חזיתיה' קאי לא על חמץ ששורף למחר, אלא על חמץ ששייר לאכול. | |||
=== דלא ביערתיה === | |||
הקשה ה'''דרישה''' (תלד א) מדוע אומרים בביטול 'ודלא בערתיה' והרי מה שמשייר לבער אינו מבטלו, לפי שצריך לשרוף חמץ שלו? | |||
<BR/>ותירץ, ש'דלא בערתיה' קאי על חמץ שעתיד לאכול מחר שאותו כן צריך לבטל, ולא לסמוך על הביטול שלאחר השריפה, כמו שכתב הרא"ש שאף שעושים ביטול גם למחר, מ"מ אין לסמוך עליו בלבד. | |||
== ביטול על ידי שליח == | |||
כתב בעל '''העיטור''' (ב ביעור חמץ קכ ב) שמסתבר ששליח יכול לבטל. והסביר, שדווקא לגבי הפרת נדר ולגבי שאילה נחלקו האמוראים (בבא מציעא צו ב) מפני שיש בהם פסוק מיוחד, אך בסתמא אמרינן שלוחו של אדם כמותו. והביא דבריו ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ג ב ד"ה וכתב בעל העיטור).<BR/> | |||
וה'''ריטב"א''' (ו ב ד"ה אמר רב יהודה) כותב בשם ה'''רא"ה''' שאי אפשר לבטל חמץ על ידי שליח, שאין שליח להפקר. אבל כתב שבעל העיטור סובר שיש ביד שליח לבטל חמצו של שולחו, וכתב שלא נראו דבריו להרא"ה. וכן דעת ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ג ב ד"ה וכתב בעל העיטור) שלא מהני שליחות בביטול כשם שלא מהני בהפקר. | |||
<BR/>ב'''מאירי''' (ז א ד"ה תקנו) שהקלו לבטל על ידי שליח, ששלוחו של אדם כמותו, ולא עוד אלא שכל שהרשהו לבדוק, הרי הוא מורשה מן הסתם לבטל. והוסיף שיש שכתבו שאף מן הסתם כן, כלומר שאינו צריך למנותו לשליח, שאין ספק שכל ישראל נוח לו בכך. | |||
<BR/>בספר '''כלבו''' (מח ד"ה כיצד בעור) כתב שהסכימו כל החכמים שאין שליח הבדיקה יכול לבטל אם לא בשליחות בעל החמץ, אלא יבטל בעל הבית במקום שהוא נמצא, ואם לא, תבטל אש | |||
ה'''טור''' (אורח חיים תלד) כתב בסתם ששליח יכול לבטל, ולא כתב עוד דעות בזה. | |||
<BR/>וב'''בית יוסף''' (ד"ה ושלוחו) כתב ליישב שאף שבהפקר לא מהני שליחות, הכא מהני, משום שבביטול חמץ בגילוי דעתא בעלמא סגי, ולכן אפשר אף על ידי שליח<ref>ה'''דרישה''' (ג) כתב טעם זה בשם הר"ן. ולא דק, שזהו מדברי הב"י ולא מדברי הר"ן, ואדרבה הר"ן ס"ל שכיון שמתורת הפקר הוא לא מהני ביה שליחות.</ref>. אי נמי משום שהפקר יש לו דין נדר, אך ביטול שאינו ענין לנדר, מהני שליחות. | |||
<BR/>וה'''דרכי משה''' (ה) הוסיף בשם '''מהרי"ל''' (מנהגים בדיקת חמץ ז) שכשמבטל על ידי שליח, יעמוד השליח לידו. ובשם '''מהר"י ברין''' כתב שצריך השליח לומר "חמצו של פלוני יהא בטל". | |||
ב'''שלח ערוך''' (ד) העתיק לדינא כדברי הטור, ששלוחו יכול לבטל. | |||
ב'''בית חדש''' (ז) הביא דעות המתירים על ידי שליח <ref>וע"ש שכתב שכן פסק גם בספר '''צידה לדרך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11852&st=&pgnum=364 (ד ג ד)], ואינו נמצא שם.</ref>, אבל דעתו לאסור. וכתב שגם העיטור ודעימיה שהתירו, לא התירו אלא מפני שדעתם בביטול כרש"י והרמב"ם שהוא משום השבתה, אבל למ"ד שהוא משום הפקר, לא מהני שליחות. וגם לפי דעת הגאונים שאין צריך להוציא הביטול בפה, אלא במחשבת הלב סגי, איך אפשר לומר שיועיל בזה שליחות. אלא ודאי גם המתיר בשליחות כוונתו שבעל הבית מבטל בלבו, והשליח אומר בפה, אך גם זה אינו אלא למ"ד שהביטול בפה עיקר ולא הביטול בלב. | |||
<BR/>ומה שהביא הב"י שיש להקל בביטול יותר מהפקר רגיל, ובגלוי דעתא בעלמא סגי, כתב הב"ח שזה כתב הר"ן רק לענין שלא יצטרך לומר בפה ולא בפני שלושה וכיו"ב, אך מנ"ל להקל קולות נוספות, אדרבה כיון שהקלו לענין מסויים, יש להחמיר לענין שליחות, שלא להקל בו יותר מדי. ומש"כ שביטול אינו כהפקר לפי שאינו מדין נדר, תמה הב"ח למה לא יהא כהפקר לכל דבר שהוא מדין נדר. וסיים דלמעשה אין להקל לבטל ע"י שליח. | |||
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | == שיעורים, מאמרים וכתבי עת == | ||
* [http://beinenu.com/lessons/%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%9E%D7%A5-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91 פסח, ביטול וביעור חמץ] - הרב יוסף ליברמן, ערוץ בינינו. | * [http://beinenu.com/lessons/%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%9E%D7%A5-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%91 פסח, ביטול וביעור חמץ] - הרב יוסף ליברמן, ערוץ בינינו. | ||
* [http://etzion.org.il/he/01-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%A5 ביטול חמץ] - הרב אהרן ליכטנשטיין, בית המדרש הוירטואלי, ישיבת הר עציון. | * [http://etzion.org.il/he/01-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%97%D7%9E%D7%A5 ביטול חמץ] - הרב אהרן ליכטנשטיין, בית המדרש הוירטואלי, ישיבת הר עציון. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||