הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול חמץ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 480 בתים ,  23:15, 21 במרץ 2018
אין תקציר עריכה
שורה 161: שורה 161:
<BR/>ב'''רבינו ירוחם''' (ה א לח ג): "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה", וכתב רי"ף "דלא ידענא ביה ליהוי בטיל וחשיב כעפרא דארעא".  
<BR/>ב'''רבינו ירוחם''' (ה א לח ג): "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה", וכתב רי"ף "דלא ידענא ביה ליהוי בטיל וחשיב כעפרא דארעא".  
<BR/>ב'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ג ז): "כל חמץ שיש ברשותי שלא ראיתיו ולא ידעתיו, הרי הוא בטל והרי הוא כעפר"  
<BR/>ב'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ג ז): "כל חמץ שיש ברשותי שלא ראיתיו ולא ידעתיו, הרי הוא בטל והרי הוא כעפר"  
<BR/>ב'''הגהות מיימוניות''' (ג ח) כתב בשם '''ראבי"ה''' שיש לומר "ליבטיל ולהוי '''הפקר''' כעפרא", שהביטול משום הפקר הוא. אבל כתב שרבנו יואל לא היה אומר הפקר, וכן הרמב"ם ורי"ף ורש"י ורבנו יוסף אינם גורסים הפקר. וב'''בית יוסף''' (תלד ד"ה ומש"כ ולא יפרט) כתב שכן נהגו שלא לומר 'הפקר'.


ב'''שולחן ערוך''' (אורח חיים תלד ב): "כל חמירא דאיתיה ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה לבטיל וליהוי כעפרא דארעא".
ב'''שולחן ערוך''' (אורח חיים תלד ב): "כל חמירא דאיתיה ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה לבטיל וליהוי כעפרא דארעא".
<BR/>והוסיף (ג) שבביטול היום צריך לומר: "דחזיתיה ודלא חזיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה".  
<BR/>והוסיף (ג) שבביטול היום צריך לומר: "דחזיתיה ודלא חזיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה".  


=== ביטול בכל לשון ===
ה'''בית חדש''' (ה) כתב שיש לומר את הנוסח: "כל חמירא וכל חמיעא דאיכא ברשותי, דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ודלא ידענא ליה, ליבטל וליהוי הפקר כעפרא דארעא".
ה'''כלבו''' (מח ד"ה וחכמים) כתב בשם '''ר' סעדיה גאון''' שבכל לשון שיאמר את הביטול יצא, והביאו ה'''דרכי משה''' (ב), אבל הוסיף בשם '''ר"י ברין''' שעדיף לומר בלשון שמבין. והביא לזה מהירושלמי, שם מובא הנוסח בלשון הקודש, ומה שאמרו הגאונים בארמית כי הם היו בבבל, וכל הפוסקים העתיקו מהם, אבל כל אדם יאמר בלשון שמבין.
<BR/>וכן כתב '''מהר"י וויל''' (קצג) שמי שאינו מבין ארמית, יבטל בלשון אשכנז. וכן הוא ב'''מהרי"ל''' (מנהגים בדיקת חמץ ז).
=== הפקר ===
<BR/>ב'''הגהות מיימוניות''' (ג ח) כתב בשם '''ראבי"ה''' שיש לומר "ליבטיל ולהוי '''הפקר''' כעפרא", שהביטול משום הפקר הוא. אבל כתב שרבנו יואל לא היה אומר הפקר, וכן הרמב"ם ורי"ף ורש"י ורבנו יוסף אינם גורסים הפקר. וב'''בית יוסף''' (תלד ד"ה ומש"כ ולא יפרט) כתב שכן נהגו שלא לומר 'הפקר'.
<BR/>אבל ב'''בית חדש''' (ה) כתב שראוי לכל מדקדק במעשיו שיזכיר גם 'הפקר', מאחר שהרבה פוסקים הסכימו לר"ת שביטול מטעם הפקר.


=== כל חמירא וחמיעא ===
=== כל חמירא וחמיעא ===
שורה 188: שורה 189:
הקשה ה'''דרישה''' (תלד א) מדוע אומרים בביטול 'ודלא בערתיה' והרי מה שמשייר לבער אינו מבטלו, לפי שצריך לשרוף חמץ שלו?
הקשה ה'''דרישה''' (תלד א) מדוע אומרים בביטול 'ודלא בערתיה' והרי מה שמשייר לבער אינו מבטלו, לפי שצריך לשרוף חמץ שלו?
<BR/>ותירץ, ש'דלא בערתיה' קאי על חמץ שעתיד לאכול מחר שאותו כן צריך לבטל, ולא לסמוך על הביטול שלאחר השריפה, כמו שכתב הרא"ש שאף שעושים ביטול גם למחר, מ"מ אין לסמוך עליו בלבד.
<BR/>ותירץ, ש'דלא בערתיה' קאי על חמץ שעתיד לאכול מחר שאותו כן צריך לבטל, ולא לסמוך על הביטול שלאחר השריפה, כמו שכתב הרא"ש שאף שעושים ביטול גם למחר, מ"מ אין לסמוך עליו בלבד.
=== ביטול בכל לשון ===
ה'''כלבו''' (מח ד"ה וחכמים) כתב בשם '''ר' סעדיה גאון''' שבכל לשון שיאמר את הביטול יצא, והביאו ה'''דרכי משה''' (ב), אבל הוסיף בשם '''ר"י ברין''' שעדיף לומר בלשון שמבין. והביא לזה מהירושלמי, שם מובא הנוסח בלשון הקודש, ומה שאמרו הגאונים בארמית כי הם היו בבבל, וכל הפוסקים העתיקו מהם, אבל כל אדם יאמר בלשון שמבין.
<BR/>וכן כתב '''מהר"י וויל''' (קצג) שמי שאינו מבין ארמית, יבטל בלשון אשכנז. וכן הוא ב'''מהרי"ל''' (מנהגים בדיקת חמץ ז).


== ביטול על ידי שליח ==
== ביטול על ידי שליח ==

תפריט ניווט