הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

לפי '''רמב"ם''' , '''רשב"א''', '''טור''', '''בי"ו''' ו'''שו"ע''' כאשר ביטל במזיד באופן האסור (כל אחד לפי שיטתו), התערובת אסורה לא רק למבטל, אלא גם לכל מי שביטל עבורו, כלומר לכל מי שהיה עתיד לאכול מהתערובת. בין אם התכוון למכור לו או לתיתו לו במתנה. '''ב"ח''', '''כנה"ג''', '''זב"צ'''), שחששו חכמים שאם יאסרו את התערובת רק למבטל, יבואו אנשים לומר לגוי לבטל ('''ש"ך''',יא ע"פ ה'''בי"ו''' ד"ה ומ"ש רבינו. ובדיעבד ש'''אמר לגוי''' לבטל עבורו, התערובת אסורה לאומר ולא לאחרים. ואם בא הגוי מעצמו וביטל, התערובת מותרת. '''פאה"ש''',צה בשם '''רזב"ז''', '''ברכ"י''' ו'''כה"ח'''. גם במקום שאין גויים אסור להנות מתערובת שהוסיף בא ישראל במזיד שמא יבואו לומר לישראל לבטל. ואע"פ שהתערובת תהיה אסורה לו, ואין אדם חוטא ולא לו, מ"מ חיישינן כאן כיון שאין איסור זה מוכר (דלא משמע להו לאנשי  דאיכא איסורא במילתא). '''פאה"ש''', קכה ע"פ טעמו הראשון של הבי"ו). (בני ביתו נחשבים כמותו, ולכן גם כאשר ביטל עבור עצמו בלבד (כלומר שהמאכל היה מיועד רק בשבילו), או שביטל גם עבור אחר שאינו מבני ביתו- התערובת אסורה לכל בני ביתם ('''ט"ז''',י בשם '''רש"ל''' (פרק גיד הנשה), '''כה"ח''' (מה), '''עצי העולה''' (מובא במטעה"ש, ט). וכ"כ '''הרב פויפר''' (ח ב הערה 1) ו'''פאה"ש''' (קכב וגם קכו)).