284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←על מי חל איסור לאכול ממנה
| שורה 101: | שורה 101: | ||
לדעת '''חוו"ד''' (באורים ס"ק ט), '''כריתי''' (יז), '''ד"ת''' (פ) ו'''ערוגה"ב''' (ח) בתערובת עם רוב איסור, כל התערובת נחשבת לאיסור לגבי דין הוספת היתר (גם אם אין לה דין [[חתיכה נעשת נבילה|חנ"נ]]), כך שאם יוסיף היתר, לא הוי כמרבה היתר אלא כמערב לכתחילה. | לדעת '''חוו"ד''' (באורים ס"ק ט), '''כריתי''' (יז), '''ד"ת''' (פ) ו'''ערוגה"ב''' (ח) בתערובת עם רוב איסור, כל התערובת נחשבת לאיסור לגבי דין הוספת היתר (גם אם אין לה דין [[חתיכה נעשת נבילה|חנ"נ]]), כך שאם יוסיף היתר, לא הוי כמרבה היתר אלא כמערב לכתחילה. | ||
בעקבות מחלוקת זו התיר ''' | בעקבות מחלוקת זו התיר '''מעדני השלחן''' (ס) לבטל רק בשעת הדחק, והוסיף עפ"י '''רע"א''' בשם '''אליה רבה''' (או"ח תרעז ז) שבמקרה שהפיל את האיסור להיתר בידיו (אפילו שוגג), אסור לבטל את האיסור מלבד בשעת הדחק. | ||
==== דעת האוסרים ==== | ==== דעת האוסרים ==== | ||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
=== איסור דאורייתא בשיעור דרבנן === | === איסור דאורייתא בשיעור דרבנן === | ||
לדברי ה'''רשב"א''' (תורת הבית הארוך ד ג) ההקלה באיסורי דרבנן מתייחסת רק לאיסור דרבנן מקורי, אך לא לאיסור דאורייתא בשיעור דרבנן<ref>לדוגמא: בתערובת איסור והיתר מין במינו, האיסור בטל ברוב מדאורייתא ובפי שישים מדברי חכמים. לשיטת הרשב"א אם יש רוב כנגד האיסור (ולכן הוא בטל מדאורייתא ושיעור איסור התורה הפך לשיעור דרבנן), אסור להוסיף לתערובת היתר שיצטרף לפי שישים מהאיסור כדי לבטלו גם מדרבנן.</ref>. כך פסקו '''פר"ת''' (א, הובא | לדברי ה'''רשב"א''' (תורת הבית הארוך ד ג) ההקלה באיסורי דרבנן מתייחסת רק לאיסור דרבנן מקורי, אך לא לאיסור דאורייתא בשיעור דרבנן<ref>לדוגמא: בתערובת איסור והיתר מין במינו, האיסור בטל ברוב מדאורייתא ובפי שישים מדברי חכמים. לשיטת הרשב"א אם יש רוב כנגד האיסור (ולכן הוא בטל מדאורייתא ושיעור איסור התורה הפך לשיעור דרבנן), אסור להוסיף לתערובת היתר שיצטרף לפי שישים מהאיסור כדי לבטלו גם מדרבנן.</ref>. כך פסקו '''פר"ת''' (א, הובא ב'''פאר השלחן''' קסח) ו'''פמ"ג''' (משב"ז יב). | ||
השו"ע ושאר הפוסקים לא חילקו כך, ולכן נראה שדעותיהם חלוקות. | השו"ע ושאר הפוסקים לא חילקו כך, ולכן נראה שדעותיהם חלוקות. | ||
| שורה 131: | שורה 131: | ||
'''הרב צבי פסח פרנק''' (שו"ת הר צבי, יו"ד, לו) פסק שבמקום הפסד מרובה יש לסמוך על הסוברים שמותר לבטל ספק איסור לכתחילה. | '''הרב צבי פסח פרנק''' (שו"ת הר צבי, יו"ד, לו) פסק שבמקום הפסד מרובה יש לסמוך על הסוברים שמותר לבטל ספק איסור לכתחילה. | ||
''' | ''''''פאר השלחן'''''' (פב) כתב על-פי פמ"ג (שפ"ד, צט, ז) שאסור להפוך ספק איסור תורה לאיסור דרבנן כדי להתירו. | ||
==== ספק איסור מדברי חכמים ==== | ==== ספק איסור מדברי חכמים ==== | ||
| שורה 153: | שורה 153: | ||
'''רמ"א''' (צט ה) הביאו בלשון י"א. '''ערוה"ש''' (ה) הסביר שרמ"א הביאו משום שחשש לדבריו לחומרא במקרה שנודעה התערובת שצריך פי ששים נגד כולה אף בתערובת שאין בה חנ"נ, אבל ודאי רמ"א לא סובר כמותו להקל כך שאם לא נודעה התערובת לא אמרינן חנ"נ. | '''רמ"א''' (צט ה) הביאו בלשון י"א. '''ערוה"ש''' (ה) הסביר שרמ"א הביאו משום שחשש לדבריו לחומרא במקרה שנודעה התערובת שצריך פי ששים נגד כולה אף בתערובת שאין בה חנ"נ, אבל ודאי רמ"א לא סובר כמותו להקל כך שאם לא נודעה התערובת לא אמרינן חנ"נ. | ||
'''ש"ך''' (טו) כתב שאין הלכה כלל כאו"ה, דשום פוסק לא חילק כך. וכ"פ '''יד יהודה''' (בפי' הארוך כא) ו'''חוו"ד''' (חידושים יג). | '''ש"ך''' (טו) כתב שאין הלכה כלל כאו"ה, דשום פוסק לא חילק כך. וכ"פ '''יד יהודה''' (בפי' הארוך כא) ו'''חוו"ד''' (חידושים יג) ועוד. | ||
'''חכ"א''' (מד י) הוסיף שניתן להקל בש"א במקום הפס"מ וסעודת מצוה יחד, שאם הוסיף היתר לתערובת קודם שנודע שנפל בה איסור, מצטרף היתר זה להיתר שבתערובת לששים כנגד האיסור). | '''חכ"א''' (מד י) הוסיף שניתן להקל בש"א במקום הפס"מ וסעודת מצוה יחד, שאם הוסיף היתר לתערובת קודם שנודע שנפל בה איסור, מצטרף היתר זה להיתר שבתערובת לששים כנגד האיסור). | ||