הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←על מי חל איסור לאכול ממנה
| שורה 131: | שורה 131: | ||
'''הרב צבי פסח פרנק''' (שו"ת הר צבי, יו"ד, לו) פסק שבמקום הפסד מרובה יש לסמוך על הסוברים שמותר לבטל ספק איסור לכתחילה. | '''הרב צבי פסח פרנק''' (שו"ת הר צבי, יו"ד, לו) פסק שבמקום הפסד מרובה יש לסמוך על הסוברים שמותר לבטל ספק איסור לכתחילה. | ||
'''פאר השלחן''' (פב) כתב על-פי '''פמ"ג''' (שפ"ד, צט, ז) שאסור להפוך ספק איסור תורה לאיסור דרבנן כדי להתירו. | |||
==== ספק איסור מדברי חכמים ==== | ==== ספק איסור מדברי חכמים ==== | ||
| שורה 162: | שורה 164: | ||
=== על מי חל איסור לאכול ממנה === | === על מי חל איסור לאכול ממנה === | ||
לפי '''רשב"א''' (תוה"ב הארוך ד ג), '''טור''' (צט ה), '''בי"ו''' ו'''שו"ע''' (צט ה) כאשר | לפי '''רשב"א''' (תוה"ב הארוך ד ג), '''טור''' (צט ה), '''בי"ו''' ו'''שו"ע''' (צט ה) כאשר נעשה ביטול איסור בהיתר במזיד באופן האסור, התערובת אסורה למבטל מקנס של חכמים. | ||
==== כאשר מאכל ההיתר שייך למבטל ==== | |||
לפי '''רשב"א''' (תוה"ב הארוך ד ג), '''טור''' (צט ה), '''בי"ו''' ו'''שו"ע''' (צט ה) כאשר ביטל במזיד באופן האסור, התערובת אסורה גם לכל מי שביטל עבורו, כלומר לכל מי שהיה עתיד לאכול מהתערובת. '''ש"ך''' (יא, ע"פ ה'''בי"ו''' ד"ה ומ"ש רבינו) הסביר את הטעם: שחששו חכמים שאם יאסרו את התערובת רק למבטל, יבואו אנשים [[ביטול איסור לכתחילה#דוגמאות מעשיות|לומר לגוי לבטל]]. '''פאה"ש''' (קכה, ע"פ טעמו הראשון של הבי"ו) הוסיף שגם במקום שאין גויים אסור להנות מתערובת שישראל הוסיף לה במזיד, שמא יבואו לומר לישראל לבטל. ואע"פ שהתערובת תהיה אסורה למבטל, ואין אדם חוטא ולא לו, מ"מ חיישינן כאן כיון שאין איסור זה מוכר. | |||
'''רע"א''' (הגהות צט ו) ע"פ '''ריב"ש''' (תצח) הוסיף שאם הביטול נעשה סתם בשביל כל מי שירצה לקנות, הרי זה כמו שנעשה בשבילם בייחוד ואסור לכולם. וכ"ד '''פר"ח''' (יג), '''יד יהודה''' (בפירושו הקצר כג), '''ערך השלחן''' (יב),'''דלתי תשובה''' (לו), '''הרב פפויפר''' (קיצוש"ע תערובות ח ב 12 ו-14) ו'''בדי השלחן''' (מב). | |||
'''ב"ח''', '''כנה"ג''' ו'''זב"צ''' הוסיפו שהאיסור עבור מי שהיה עתיד לאכול | '''ב"ח''', '''כנה"ג''' ו'''זב"צ''' הוסיפו שהאיסור עבור מי שהיה עתיד לאכול מהתערובת שייך בין אם המבטל התכוון למכור לו או לתיתו לו במתנה. | ||
( | '''ט"ז''' (י) בשם '''רש"ל''' (יש"ש פרק גיד הנשה נט) הסביר שבני ביתו נחשבים כמותו, ולכן גם כאשר ביטל עבור עצמו בלבד (כלומר שהמאכל היה מיועד רק בשבילו), או שביטל גם עבור אחר שאינו מבני ביתו - התערובת אסורה לכל בני ביתם. כך פסקו גם '''כה"ח''' (מה), '''עצי העולה''' (מובא במטעה"ש, ט). וכ"כ '''הרב פפויפר''' (קיצוש"ע תערובות ח ב הערה 1) ו'''פאה"ש''' (קכב וגם קכו). | ||
==== כאשר מאכל ההיתר אינו שייך למבטל ==== | |||
וכ"ז דוקא כאשר המאכל שייך לו, או כשלא שייך לו אך בעל המאכל יודע ממעשה הביטול ונוח לו בו (שאז אם כוונת הביטול היתה עבור אכילת הבעלים עצמם, התערובת אסורה להם ולבני ביתם. ואם כוונת הביטול היתה כדי שיוכלו הבעלים למכור או לתת את התערובת לאחרים, התערובת אסורה גם להם, אם אכן הבעלים ידעו שהוא מבטל בשביל כך). אך אם אין המאכל שלו, ובעל המאכל לא ידע ממעשה הביטול (או שידע וגילה דעתו שלא נוח לו בכך)- מותר לבעל המאכל להנות מהתערובת, שכן בכה"ג הוא נחשב שוגג גמור, ואין סיבה לקונסו (בי"ו ע"פ הטור; ש"ך,י בשו"ע; ט"ז,י ע"פ הרב פויפר ח,הערה 12 ו-14). אמנם למבטל עצמו אסור להנות מהתערובת אף שאינה שלו וביטל עבור חבירו, שעל עצם המעשה ראוי לקונסו (יד יהודה. מעה"ש,יח). | וכ"ז דוקא כאשר המאכל שייך לו, או כשלא שייך לו אך בעל המאכל יודע ממעשה הביטול ונוח לו בו (שאז אם כוונת הביטול היתה עבור אכילת הבעלים עצמם, התערובת אסורה להם ולבני ביתם. ואם כוונת הביטול היתה כדי שיוכלו הבעלים למכור או לתת את התערובת לאחרים, התערובת אסורה גם להם, אם אכן הבעלים ידעו שהוא מבטל בשביל כך). אך אם אין המאכל שלו, ובעל המאכל לא ידע ממעשה הביטול (או שידע וגילה דעתו שלא נוח לו בכך)- מותר לבעל המאכל להנות מהתערובת, שכן בכה"ג הוא נחשב שוגג גמור, ואין סיבה לקונסו (בי"ו ע"פ הטור; ש"ך,י בשו"ע; ט"ז,י ע"פ הרב פויפר ח,הערה 12 ו-14). אמנם למבטל עצמו אסור להנות מהתערובת אף שאינה שלו וביטל עבור חבירו, שעל עצם המעשה ראוי לקונסו (יד יהודה. מעה"ש,יח). | ||
'''הערה'''- '''י"א''' שגם במקרה הרגיל של אדם שביטל במזיד תערובת השייכת לו, אזי רק כאשר זה שנתבטלה התערובת גם עבורו יודע מהביטול ונוח לו בו, אסרינן לו להנות ממנה, אבל אם לא ידע מהביטול כלל, מותר לו להנות ממנה, דהוי כשוגג (ט"ז | '''הערה'''- '''י"א''' שגם במקרה הרגיל של אדם שביטל במזיד תערובת השייכת לו, אזי רק כאשר זה שנתבטלה התערובת גם עבורו יודע מהביטול ונוח לו בו, אסרינן לו להנות ממנה, אבל אם לא ידע מהביטול כלל, מותר לו להנות ממנה, דהוי כשוגג (ט"ז (י) בשם '''רש"ל''', '''פר"ת''' (ט),'''פמ"ג''' (משב"ז י), '''חכ"א''' (נב ז), '''עצי העולה''' (ב א), '''חוו"ד''', '''זב"צ''', '''כנה"ג''', '''ערוה"ש''' (כו) ו'''בדה"ש''' (מב). והוסיף בדה"ש שה"ה כשידע וחשב שהדבר מותר. ובידע ולא ניח"ל בביטול כתב העצי עולה שמותר לו, ומרש"ל וחכ"א משמע שאסור. מטעמה"ש (ט). '''ויש מחמירים''' בזה, שהרי אם יהנה נמצא שהועילו מעשיו הרעים של המבטל (ושייך בזה הטעם הראשון שכתב הבי"ו, שיבוא לבטל פעם נוספת להאכיל לאוהביו. | ||
וכן נלע"ד למעשה (שכן פשט הראשונים והשו"ע. ועוד, שנראה שדברי הריב"ש מוסכמים. הביאוהו גם | וכן נלע"ד למעשה (שכן פשט הראשונים והשו"ע. ועוד, שנראה שדברי הריב"ש מוסכמים. הביאוהו גם ה'''ש"ך''' (יג) והחזו"א (לז) למעשה). | ||
=== האם מותר למכור אותה === | === האם מותר למכור אותה === | ||