284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←כאשר יש כוונה אחרת
(←קלייה) |
|||
| שורה 212: | שורה 212: | ||
== כאשר יש כוונה אחרת == | == כאשר יש כוונה אחרת == | ||
'''שו"ע''' (פד יג) קבע שבמקרה שאינו מתכוון לבטל האיסור אלא לדבר אחר, כגון למתק מאכל שהדרך להוסיף לו מאכל אחר כדי למתקו (כך שאף בלא האיסור היה עושה כן)- מותר, ואין בזה משום ביטול איסור | '''שו"ע''' (פד יג) קבע שבמקרה שאינו מתכוון לבטל האיסור אלא לדבר אחר, כגון למתק מאכל שהדרך להוסיף לו מאכל אחר כדי למתקו (כך שאף בלא האיסור היה עושה כן) - מותר, ואין בזה משום ביטול איסור לכתחילה. '''ט"ז''' (צו ז) הסביר שהיתר זה מתייחס למקרים בהם אין אפשרות היתר נוספת. '''פמ"ג''' הוסיף שגם כשאפשר בעניין אחר אך זו טירחא - מותר. | ||
(הרב | (הרב '''פפויפר''' (ח ג)- ולכן [[ביטול איסור לכתחילה#דוגמאות מעשיות#קטניות, חיטים ופירות נגועים בתולעים|פרי שמוחזק בתולעים]], אם נוהגים תמיד לטוחנו או לרסקו באופן שודאי לא ישארו התולעים שלימות ויתבטלו בששים, אזי אם א"א לו לבודקם או שיש בבדיקתם טירחא גדולה מאוד- מותר לטוחנם או לרסקם בלא בדיקה. ולא הוי כמבטל איסור לכת', כיון שבכה"ג שרגיל לטוחנן מוכח שעיקר מעשה הטחינה לא נועד לבטל האיסור, אלא היה עושה כן אף בלא התולעים. | ||
וזהו שהתיר ה'''ט"ז''' (קלז ד) לטחון חיטים אם א"א לבררם. וזהו שהקלו לטחון חיטים לקמח עבור פסח אף שודאי יש בהם חיטים מחומצות. '''שו"ע''' (תנג ג). והוסיף '''הרב''' '''פפויפר''' (ח יא) שאם הוא רק ספק איסור, כגון פירות שיש בהם רק מיעוט המצוי של תולעים, אזי אם הדרך לרסקם בלי קשר לביטול התולעים- בדיעבד שטחנם בלא בדיקה, הפירות מותרים אפילו עשה כן במזיד. שכן בכה"ג שהצטרפו שני צדדים להקל אין הקנס של ביטול איסור לכת'). | |||
== מקרים מיוחדים == | == מקרים מיוחדים == | ||