הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 138 בתים ,  10:11, 18 במאי 2018
שורה 78: שורה 78:
=== איסורי תורה ===
=== איסורי תורה ===
כתב ה'''רמב"ם''': {{ציטוטון|'''אסור לבטל איסורין של תורה לכתחלה'''.
כתב ה'''רמב"ם''': {{ציטוטון|'''אסור לבטל איסורין של תורה לכתחלה'''.
ואם ביטל הרי זה מותר ואעפ"כ קנסו אותו חכמים ואסרו הכל, ויראה לי שכיון שהוא קנס אין אוסרין תערובת זו אלא על זה העובר שביטל האיסור, אבל לאחרים הכל מותר.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%9B%D7%94 משנה תורה לרמב"ם, קדושה, מאכלות אסורות טו כה]}}
ואם ביטל הרי זה מותר...|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%9B%D7%94 משנה תורה לרמב"ם, קדושה, מאכלות אסורות טו כה]}}. כך מוסכם על כלל הפוסקים.


=== איסורים מדברי חכמים ===
=== איסורים מדברי חכמים ===
שורה 214: שורה 214:
'''שו"ע''' (פד יג) קבע שבמקרה שאינו מתכוון לבטל האיסור אלא לדבר אחר, כגון למתק מאכל שהדרך להוסיף לו מאכל אחר כדי למתקו (כך שאף בלא האיסור היה עושה כן) - מותר, ואין בזה משום ביטול איסור לכתחילה. '''ט"ז''' (צו ז) הסביר שהיתר זה מתייחס למקרים בהם אין אפשרות היתר נוספת. '''פמ"ג''' הוסיף שגם כשאפשר בעניין אחר אך זו טירחא - מותר.
'''שו"ע''' (פד יג) קבע שבמקרה שאינו מתכוון לבטל האיסור אלא לדבר אחר, כגון למתק מאכל שהדרך להוסיף לו מאכל אחר כדי למתקו (כך שאף בלא האיסור היה עושה כן) - מותר, ואין בזה משום ביטול איסור לכתחילה. '''ט"ז''' (צו ז) הסביר שהיתר זה מתייחס למקרים בהם אין אפשרות היתר נוספת. '''פמ"ג''' הוסיף שגם כשאפשר בעניין אחר אך זו טירחא - מותר.


(הרב '''פפויפר''' (ח ג)- ולכן [[ביטול איסור לכתחילה#דוגמאות מעשיות#קטניות, חיטים ופירות נגועים בתולעים|פרי שמוחזק בתולעים]], אם נוהגים תמיד לטוחנו או לרסקו באופן שודאי לא ישארו התולעים שלימות ויתבטלו בששים, אזי אם א"א לו לבודקם או שיש בבדיקתם טירחא גדולה מאוד- מותר לטוחנם או לרסקם בלא בדיקה. ולא הוי כמבטל איסור לכת', כיון שבכה"ג שרגיל לטוחנן מוכח שעיקר מעשה הטחינה לא נועד לבטל האיסור, אלא היה עושה כן אף בלא התולעים.
בעקבות דברים אלו, כתב '''הרב''' '''פפויפר''' (ח ג) על [[ביטול איסור לכתחילה#דוגמאות מעשיות#קטניות, חיטים ופירות נגועים בתולעים|פירות שמוחזקים כנגועים בתולעים]], שאם נוהגים תמיד לטוחנם או לרסקם באופן שודאי לא ישארו התולעים שלימות ויתבטלו בששים, אזי אם א"א לו לבודקם או שיש בבדיקתם טירחא גדולה מאוד - מותר לטוחנם או לרסקם בלא בדיקה. ולא הוי כמבטל איסור לכתחילה, כיון שבכה"ג שרגיל לטוחנן מוכח שעיקר מעשה הטחינה לא נועד לבטל האיסור, אלא היה עושה כן אף בלא התולעים.


וזהו שהתיר ה'''ט"ז''' (קלז ד) לטחון חיטים אם א"א לבררם. וזהו שהקלו לטחון חיטים לקמח עבור פסח אף שודאי יש בהם חיטים מחומצות. '''שו"ע''' (תנג ג). והוסיף '''הרב''' '''פפויפר''' (ח יא) שאם הוא רק ספק איסור, כגון פירות שיש בהם רק מיעוט המצוי של תולעים, אזי אם הדרך לרסקם בלי קשר לביטול התולעים- בדיעבד שטחנם בלא בדיקה, הפירות מותרים אפילו עשה כן במזיד. שכן בכה"ג שהצטרפו שני צדדים להקל אין הקנס של ביטול איסור לכת').
מטעמים אלו התיר ה'''ט"ז''' (קלז ד) לטחון חיטים אם א"א לבררם. ולכן '''שו"ע''' (תנג ג) הקל בטחינת חיטים לקמח עבור פסח אף שודאי יש בהם חיטים מחומצות.
 
'''הרב''' '''פפויפר''' (ח יא) הוסיף שכאשר מדובר בספק איסור, כגון פירות שיש בהם רק מיעוט המצוי של תולעים, אזי אם הדרך לרסקם בלי קשר לביטול התולעים - בדיעבד אם טחנם בלא בדיקה, הפירות מותרים אפילו כשעשה זאת במזיד. שכן בכה"ג הצטרפו שני צדדים להקל ולכן אין הקנס של ביטול איסור לכתחילה חל.


== מקרים מיוחדים ==
== מקרים מיוחדים ==
שורה 277: שורה 279:


אולם, אם הטחינה או הריסוק נעשו במזיד, דין הפירות כדין תערובת שביטלו בה איסור [[בריה]] לכתחילה, שאסורה מקנס חכמים ('''שו"ע''' קא ו).
אולם, אם הטחינה או הריסוק נעשו במזיד, דין הפירות כדין תערובת שביטלו בה איסור [[בריה]] לכתחילה, שאסורה מקנס חכמים ('''שו"ע''' קא ו).
מקרים בהם מותר לרסק או לטחון לכתחילה מובאים תחת הכותרת [[ביטול איסור לכתחילה#כאשר יש כוונה אחרת|כאשר יש כוונה אחרת]].


==== קלייה ====
==== קלייה ====
284

עריכות

תפריט ניווט