הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

לדעת ה'''פר"ת''' (צט ה) גם לסוברים שאיסור ביטול איסור לכתחילה הוא מהתורה, מותר לבטל ספק איסור תורה לכתחילה.

כך סברו '''כנה"ג''' (הגהות לטור בסימן צט טז), שו"ת '''אמר שמואל''' (יו"ד א) ו'''חת"ס''' (יו"ד סב).  

לסוברים שהאיסור מהתורה, אסור לבטל ספק איסור תורה. לסוברים שהאיסור מדברי חכמים, מותר לבטל ספק איסור תורה. כך כתב '''ערוך השולחן''' (צט כח).

לדעת '''פמ"ג''' (שפ"ד צט ז) אפילו לסוברים שאיסור ביטול איסור לכתחילה הוא מדברי חכמים, אסור לבטל ספק איסור תורה.

כך סברו '''בית שלמה''' (הובא בדר"ת צט לז) '''זבחי צדק''' (הובא בכה"ח צט ל), '''רע"א''' (שו"ת, עז) ו'''אגרות משה''' (יו"ד ב לב). '''גרש"ק''' (אלף לך שלמה, קפו) כתב כך והתיר דווקא כשאין כוונה לבטל.

'''הרב צבי פסח פרנק''' (שו"ת הר צבי, יו"ד לו) פסק שבמקום הפסד מרובה יש לסמוך על הסוברים שמותר לבטל ספק איסור לכתחילה.

'''פאר השלחן''' (פב) כתב על-פי '''פמ"ג''' (שפ"ד צט ז) שאסור להפוך ספק איסור תורה לאיסור דרבנן כדי להתירו.

# ידע ושכח שיש שם איסור. לפי '''פמ"ג''' (משב"ז ט), '''ערוך השלחן''' (צט כג), '''כה"ח''' (מא) ועוד אחרונים ומוסכם למעשה.

# אם טעה בדין. דוגמא המובאת ב'''ט"ז''' (צט ט): אם שאל מורה הוראה והורה לו בטעות שבמקרה זה מותר לבטל איסור. כך סברו רוב הפוסקים.<ref>כך כתבו '''הרב אליעזר מלמד''' ב[http://ph.yhb.org.il/01-26-07/| פניני הלכה שבת כו,ז] ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג, 12; שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן חילוני שיודע שהמעשה שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו

אם שאל לאחד הלומדים וטעה, לא נחשב שוגג ('''פת"ש''' (צט ה) בשם ה'''צ"צ''', וכ"כ '''מעדה"ש''' (לד) ו'''פנה"ל''' (שבת כו ז)).

לגבי מי שלא ידע את דין איסור ביטול איסור לכתחילה, '''ערוך השלחן''' (צט כג), '''פר"ח''' (ה), ו'''יד יהודה''' (י) סוברים שדינו כמזיד (מפני ששגגת תלמוד עולה זדון), אולם '''ט"ז''' (צט ס"ק ז וס"ק ט) '''יד אברהם''' (על הט"ז) '''פמ"ג''' (משב"ז ט), '''כה"ח''' (לח) ועוד אחרונים סוברים שגם מקרה כזה נקרא שוגג.