הבדלים בין גרסאות בדף "חציצה בין המתפלל לבין הקיר"

<BR/>לעומת זאת ה'''טור''' (אורח חיים צ) כתב מדפנשיה שבעלי חיים חוצצים, וב'''בית יוסף''' מסתפק האם כוונתו לכלול גם בני אדם, או שסובר הוא כמרדכי שבני אדם אינן חוצצים. ובסוף דבריו כתב הבית יוסף בשם ספר '''הפליאה''' שצריך להיזהר מלהתפלל אחורי כל אדם (ולאו דווקא רבו), וכתב שטוב לחוש לדבריו.  

ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x461 (צ כא)] כתב שבעלי חיים אינם חוצצים, ואף אדם אינו חוצץ ,אמנם מיד הוסיף [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x461 (כב)] בשם יש מי שאומר, שטוב לחוש לדברי המזהיר מלהתפלל אחרי כל אדם.

<BR/>ה'''רמ"א''' לעומת זאת, כתב שבעלי חיים חוצצים אבל אדם לא, ושכן נראה דעת הפוסקים. והוסיף שאפשר שנפלה טעות סופר בספרי השלחן ערוך (לגבי בעלי חיים).

<BR/>ה'''גר"א''' מסביר בדעת השלחן ערוך שסובר הוא שאם אדם אינו חוצץ, כל שכן הוא לבעלי חיים, אבל הרמ"א סובר שדווקא אדם אינו חוצץ, אבל בעלי חיים חוצצים.

 

ה'''פרי חדש''' (ד"ה בהגה ולא חשיב) הסכים לדברי השו"ע שבעלי חיים אינן חוצצים, לפי שנחשבים הם [[מחיצה כמו לענין סוכה]] וה"ה הכא דחשיבי כמו קיר. ועוד, דלא גרע מאדם שאינו חוצץ, ומה לי אדם מה לי בעלי חיים. וסיים שודאי שאדם אינו חוצץ כלל, וכל הנזהר מלהתפלל אחרי אדם נקרא הדיוט (וחלק בזה על המחבר בשם ספר הפליאה).

<BR/>וב'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=245&hilite= (סח)] הביא דבריו והביא גם חיזוק מספר מאמר מרדכי, שאדם אינו חוצץ, אך לא הכריע.