9,987
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פת נכרי"
←ראשונים
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בכמה קהילות בישראל בזמן הראשונים, נהגו לאכול פת של גויים, וכתבו הראשונים כמה טעמים ליישב המנהג.<BR/> | בכמה קהילות בישראל בזמן הראשונים, נהגו לאכול פת של גויים, וכתבו הראשונים כמה טעמים ליישב המנהג.<BR/> | ||
'''תוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב ד"ה מכלל)] כתבו שסמכו על דברי הגמרא הנ"ל שמבואר מתוך דברי ר' יוחנן שלא פשטה הגזירה בכל ישראל, וכמו שאמרה הגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=36&format=pdf (לו א)] לגבי גזירת שמן שלא פשט איסורו בכל ישראל והתירוהו לפי שסמכו על דברי רשב"ג וראב"צ שאין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולים לעמוד בה. וכן משמע בגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=37&format=pdf (לז א)] שר' יהודה נשיאה היה מתיר את הפת אם לא שהיה חושש שיקראו לו בית דין שריא. ועוד הביאו תוס' מה'''ירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] שנאמר שם פת עמדו עליו והתירוהו.<BR/> | '''תוספות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=35b&format=pdf (עבודה זרה לה ב ד"ה מכלל)] כתבו שסמכו על דברי הגמרא הנ"ל שמבואר מתוך דברי ר' יוחנן שלא פשטה הגזירה בכל ישראל, וכמו שאמרה הגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=36&format=pdf (לו א)] לגבי גזירת שמן שלא פשט איסורו בכל ישראל והתירוהו לפי שסמכו על דברי רשב"ג וראב"צ שאין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולים לעמוד בה. וכן משמע בגמרא [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=37&format=pdf (לז א)] שר' יהודה נשיאה היה מתיר את הפת אם לא שהיה חושש שיקראו לו בית דין שריא. ועוד הביאו תוס' מה'''ירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14136&hilite=a87dbcb9-8e67-47b7-9328-f52673dad2d1&st=%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=610 (עבודה זרה ב ח)] שנאמר שם פת עמדו עליו והתירוהו.<BR/> | ||
וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד ראיה מספר החילוקים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651&hilite=72e4dfe2-b1a2-4ccb-81fd-1396da54ef76&st=%u05d4%u05e4%u05ea++&pgnum=144 (ל)] דאיתא שם דבמקום שהתענה ג' ימים פת נכרי מותר משום חיי | וכדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ב כז) שהגדולים לא אסרו אותו לבני מדינתם כי תלו שמקומם הוא מאותם מקומות שלא פשט בהם האיסור. והוסיף עוד ראיה מספר החילוקים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651&hilite=72e4dfe2-b1a2-4ccb-81fd-1396da54ef76&st=%u05d4%u05e4%u05ea++&pgnum=144 (ל)] דאיתא שם דבמקום שהתענה ג' ימים פת נכרי מותר משום חיי נפש (וע"ש גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38651&hilite=72e4dfe2-b1a2-4ccb-81fd-1396da54ef76&st=%D7%94%D7%A4%D7%AA++&pgnum=144 הערות הר"מ מרגליות]), וכתב על זה הרא"ש שבמקומותינו שאין פת ישראל מצוי, הכל חשיב כחיי נפש. וגם הוסיף ראיה מן הירושלמי פסחים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=24130ed7-a13a-4d25-957e-afb58f6b753d&st=%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%A9%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95&pgnum=404 (ב ב)] דאיתא שם להדיא דיש מקומות שלא נהגו איסור בפת של גויים. | ||
<BR/>מבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו. | <BR/>מבואר מדברי התוס' ורא"ש, דאין חלוקה בזה בין עיר לשדה ובין פת פלטר לפת בעל הבית, אלא בכל פת התירו. | ||