9,896
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בתפילת עמידה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 17: | שורה 17: | ||
<BR/>וה'''בית חדש''' (א) כתב שהטור הביא דין זה כדי לומר שאמנם לכתחילה צריך רגל ישרה, אך אם לא כיוון רגליו אלא ככהנים דהיינו עקב בצד גודל, גם כן יצא. | <BR/>וה'''בית חדש''' (א) כתב שהטור הביא דין זה כדי לומר שאמנם לכתחילה צריך רגל ישרה, אך אם לא כיוון רגליו אלא ככהנים דהיינו עקב בצד גודל, גם כן יצא. | ||
<BR/>ובפירוש שני כתב הב"ח שהטור הביא פירוש ככהנים כדי לאפוקי מפירוש זה, כלומר שלא נטעה לחשוב שגם כמלאכים הוא עקב בצד גודל, לכן כותב שדווקא כהנים הוא כן, אבל מלאכים הוא רגל ישרה. וכתב שכן עיקר ודלא כבית יוסף. | <BR/>ובפירוש שני כתב הב"ח שהטור הביא פירוש ככהנים כדי לאפוקי מפירוש זה, כלומר שלא נטעה לחשוב שגם כמלאכים הוא עקב בצד גודל, לכן כותב שדווקא כהנים הוא כן, אבל מלאכים הוא רגל ישרה. וכתב שכן עיקר ודלא כבית יוסף. | ||
ב'''מור וקציעה''' (צה) כתב שאין שום נפקא מינה בין שתי הדעות, אלא משמעות דורשין בלבד, שזה לומד ממלאכים בשעת שירתן, וזה לומד מכהנים בשעת עבודתן שלא היו רשאים להרחיב רגליהם, אלא נראים כאחד. ופשוט שגם למ"ד ככהנים הכוונה ברגל ישרה, אלא שהיו הולכים עקב בצד גודל כי לא היה אפשר בענין אחר, שהרי עכ"פ צריכים הם לילך ולעלות על גבי המזבח. אך עדיין יש ללמוד מזה שרגליהם נראים כרגל אחת, וגם הכהנים אילו היו יכולים היו עושים כן. | |||
== טעם הדין == | == טעם הדין == | ||
כתב '''מהר"י אבוהב''' {{מקור}} שטעם לדין זה, הוא כדי להראות שנסתלקה ממנו התנועה לברוח, ואין לו שום חפץ מלבעדי יי יתברך. וב'''בית יוסף''' (צה ד"ה והטעם) כתב שכיוון שעומד לדבר עם השכינה, צריך לסלק כל מחשבות גופו מלבו, ולדמות לעצמו כאילו הוא מלאך משרת. | כתב '''מהר"י אבוהב''' {{מקור}} שטעם לדין זה, הוא כדי להראות שנסתלקה ממנו התנועה לברוח, ואין לו שום חפץ מלבעדי יי יתברך. וב'''בית יוסף''' (צה ד"ה והטעם) כתב שכיוון שעומד לדבר עם השכינה, צריך לסלק כל מחשבות גופו מלבו, ולדמות לעצמו כאילו הוא מלאך משרת. | ||
<BR/>ה'''מהרש"א''' (ד"ה צריך) כתב שטעם הדבר הוא שיהיה כפות, כשם ש[[ידיו צריכות להיות כפותות ולהניחן אחת על חברתה]], והיינו משום שיהיה כעבד כפות לפני רבו. | |||
== לתת רווח אצל האצבעות == | == לתת רווח אצל האצבעות == | ||
| שורה 25: | שורה 29: | ||
== האם דין זה הוא לעיכובא == | == האם דין זה הוא לעיכובא == | ||
ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ד) חשב את כיוון הרגלים כדבר שאינו מעכב בתפילה, אלא שיש להיזהר בו לכתחילה. | |||
ב'''בית חדש''' (א) מבואר לפי אחד מן הפירושים, שלמ"ד כמלאכים, לא יצא ידי חובה אם לא הניחם יחד אלא עקב בצד גודל. אמנם לפי פירוש שני שלו שם, שהוא עיקר לדבריו, גם בדיעבד אינו לעיכובא. | |||
<BR/>ובספר '''מגן גיבורים''' יישב דברי הב"ח (יש להשלים מדף ה[[טיוטה:{{שם הדף המלא}}|'''טיוטה''']]). | |||
== כיוון הרגלים באמירת קדושה == | == כיוון הרגלים באמירת קדושה == | ||
כתב ה'''תרומת הדשן''' (כח) דשפיר יש ליחיד לכוון רגליו בשעת אמירת קדושה על שליח הציבור, לפי שמקדישים את ה' כמו המלאכים, יש להידמות להם כפי היכולת. הביאו ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב תרומת הדשן). | כתב ה'''תרומת הדשן''' (כח) דשפיר יש ליחיד לכוון רגליו בשעת אמירת קדושה על שליח הציבור, לפי שמקדישים את ה' כמו המלאכים, יש להידמות להם כפי היכולת. הביאו ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב תרומת הדשן). | ||