מצב הגוף בתפילת עמידה

		יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

מקורות
בבלי:	ברכות י ב
ירושלמי:	ברכות א א
רמב"ם:	תפילה ה ד
שולחן ערוך:	אורח חיים צה א

האופן בו צריך לעמוד בתפילת שמונה עשרה.

סוגית הבבלי והירושלמי

הגמרא (ברכות י ב) מביאה דברי ר' יוסי ברבי חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב, שאדם העומד בתפילה, צריך לכוון את רגליו, שנאמר: "ורגליהם רגל ישרה".
ומבאר רש"י (ד"ה יכון וד"ה ורגליהם) שצריך שיהיו רגליו זו אצל זו, נראים כרגל אחת.

בירושלמי (ברכות א א) מובא גם כן דין זה, שהמתפלל צריך להשוות את רגליו, ושם נחלקו ר' לוי ור' סימון בטעם הדבר. לדעת אחד מהם חובת השווית הרגליים היא כדי להידמות לכהנים, שלגביהם כתוב (שמות כ כג) "לא תעלה במעלות על מזבחי" דהיינו שהיו מהלכים עקב בצד גודל. ואילו לדעת האמורא השני הטעם הוא כדי להידמות למלאכים, שלגביהם כתוב "ורגליהם רגל ישרה".
נמצא שהתלמוד הבבלי סובר כדעה השניה המובאת שם בתלמוד הירושלמי, וכן מבואר מדברי רבנו יונה והריטב"א.

דין זה הובא להלכה ברי"ף (ברכות ה א), ברמב"ם (תפילה ה ד), ברא"ש (ברכות א י), בטור (אורח חיים צה) ושאר פוסקים.

נפקא מינה בין הטעמים

רבנו יונה (ה א ד"ה המתפלל צריך שיכוון) הביא את דברי הירושלמי על שני פירושיו, וכתב שיש הבדל בין הפירושים, שלמ"ד כמלאכים צריך שיכוון רגליו כרגל אחת, ואילו למ"ד ככהנים צריך להתפלל עקב בצד גודל. וסיים שהתלמוד שלנו סובר כמ"ד כמלאכים. וכן כתב גם הריטב"א (י ב ד"ה המתפלל).

הטור (אורח חיים צה) ציטט את הירושלמי ולא כתב נפקא מינה ביניהם, והסביר הבית יוסף (ד"ה ומ"ש רבינו ירושלמי) שסובר הוא שגם לפי הבבלי ייתכן לפרש שלא בעינן רגל ישרה אלא גם עקב בצד גודל נחשב שרגליו מכוונים.
והבית חדש (א) כתב שהטור הביא דין זה כדי לומר שאמנם לכתחילה צריך רגל ישרה, אך אם לא כיוון רגליו אלא ככהנים דהיינו עקב בצד גודל, גם כן יצא.
ובפירוש שני כתב הב"ח שהטור הביא פירוש ככהנים כדי לאפוקי מפירוש זה, כלומר שלא נטעה לחשוב שגם כמלאכים הוא עקב בצד גודל, לכן כותב שדווקא כהנים הוא כן, אבל מלאכים הוא רגל ישרה. וכתב שכן עיקר ודלא כבית יוסף.

במור וקציעה (צה) כתב שאין שום נפקא מינה בין שתי הדעות, אלא משמעות דורשין בלבד, שזה לומד ממלאכים בשעת שירתן, וזה לומד מכהנים בשעת עבודתן שלא היו רשאים להרחיב רגליהם, אלא נראים כאחד. ופשוט שגם למ"ד ככהנים הכוונה ברגל ישרה, אלא שהיו הולכים עקב בצד גודל כי לא היה אפשר בענין אחר, שהרי עכ"פ צריכים הם לילך ולעלות על גבי המזבח. אך עדיין יש ללמוד מזה שרגליהם נראים כרגל אחת, וגם הכהנים אילו היו יכולים היו עושים כן.

טעם הדין

כתב מהר"י אבוהב ^{[דרוש מקור]} שטעם לדין זה, הוא כדי להראות שנסתלקה ממנו התנועה לברוח, ואין לו שום חפץ מלבעדי יי יתברך. ובבית יוסף (צה ד"ה והטעם) כתב שכיוון שעומד לדבר עם השכינה, צריך לסלק כל מחשבות גופו מלבו, ולדמות לעצמו כאילו הוא מלאך משרת.
בפרישה (צה) כתב שחוש המישוש והתנועה, שאין אנו יכולין לעמוד תמיד בשלימות העבודה כמלאכים, זהו החרפה והגילוי ערוה.
המהרש"א (ד"ה צריך) כתב שטעם הדבר הוא שיהיה כפות, כשם שידיו צריכות להיות כפותות ולהניחן אחת על חברתה, והיינו משום שיהיה כעבד כפות לפני רבו.

לתת רווח אצל האצבעות

כתב הריטב"א (י ב ד"ה המתפלל) שיש נוהגים לתת רווח למעלה אצל האצבעות משום הפסוק: "וכף רגליהם ככף רגל עגל". כן כתב גם המאירי (ד"ה המתפלל צריך) בשם תלמוד המערב, וכן הוזכר בספר המכתם ^{[דרוש מקור]}, והארחות חיים ^{[דרוש מקור]}.
אבל הרבנו יונה (ה א ד"ה המתפלל) כתב שאין זה כלום, שהרי לא אמרו בתלמוד שיכוון אותם ויסמכם שידמו אחד.

העולת תמיד (צה ב) כתב שמידת חסידות לעשות כן. אבל בעל לחם יהודה על הרמב"ם (תפילה ה ד) כתב שאין ראוי לעשות כן.

האם דין זה הוא לעיכובא

הרמב"ם (תפילה ה א) חשב את תיקון הגוף כאחד מן הדברים שאינם מעכב בתפילה, אלא שיש להיזהר בו לכתחילה.

בבית חדש (א) מבואר לפי אחד מן הפירושים, שלמ"ד כמלאכים, לא יצא ידי חובה אם לא הניחם יחד אלא עקב בצד גודל. וכן הבין בדעתו לדינא בעל עולת תמיד (צה א). אמנם לפי פירוש שני של הב"ח שם, שהוא עיקר לדבריו, גם בדיעבד אינו לעיכובא.

בספר מגן גיבורים כתב ליישב דברי הב"ח

יש להשלים מידע זה מתוך דף הטיוטה.

.

המשנה ברורה (צה א) פסק כהרמב"ם דדין זה אינו לעיכובא.

כיוון הרגלים באמירת קדושה

כתב התרומת הדשן (כח) דשפיר יש ליחיד לכוון רגליו בשעת אמירת קדושה על שליח הציבור, לפי שמקדישים את ה' כמו המלאכים, יש להידמות להם כפי היכולת. הביאו הבית יוסף (ד"ה וכתב תרומת הדשן). וכן בשלחן ערוך (צה ד) כתב שטוב לעשות כן.

נענוע הגוף בשעת התפילה

פסקה זו לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיסוגיה והשלימו אותה.