9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"
אין תקציר עריכה
מ (←שיטת התוספות) |
|||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
ב'''חידושי הרא"ה''' (מח ב) נראה שהסכים לדברי התוספות, שדווקא אם נטע ואחר כך הבריך והברכיב מותר. | ב'''חידושי הרא"ה''' (מח ב) נראה שהסכים לדברי התוספות, שדווקא אם נטע ואחר כך הבריך והברכיב מותר. | ||
גם ב'''תוספות רבנו יהודה מבריניא''' (מח ב ד"ה ואין נוטעין) מסכים לשיטת תוספות דלא חשיב הכא זה וזה גורם כיון שהם משני עניינים | גם ב'''תוספות רבנו יהודה מבריניא''' (מח ב ד"ה ואין נוטעין) מסכים לשיטת תוספות דלא חשיב הכא זה וזה גורם כיון שהם משני עניינים. | ||
<BR/> | <BR/>ב'''תוספות רבנו יהודה מפאריש''' (מח ב ד"ה ואין נוטעין) כתב שלרבנן אסור לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה ומותר בדיעבד, ולר' ר' יוסי אסור אף בדיעבד. וכן כתב ה'''תוספות רא"ש''' (ד"ה ואין נוטעין). ואף שר' יוסי אמר 'אין נוטעין' לכתחילה, מ"מ זהו דווקא בייחור, אבל באגוז עצמו אסור אף בדיעבד. ובטעם הדבר שמתירים חכמים בדיעבד גידולי ערלה, כתב התוספות רא"ש, שהכתוב לא אסר אלא את הפרי עצמו ולא את הגדל ממנו, אך ר' יוסי אוסר אף בדיעבד מפני שיש בה איסור הנאה וחמור משאר גידולים של איסור אכילה. אבל רבנן לא גזרו אף בדיעבד, לפי שהחשש שמא ישהו הפירות כדי לזורעם אינו שכיח באילנות, שהרי יכול לעשות כן בפירות אחרים שאינם של ערלה. | ||
==== הריטב"א ==== | ==== הריטב"א ==== | ||