9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←גדר הקנס
| שורה 63: | שורה 63: | ||
<BR/>כן כתב גם ה'''רמב"ן''' (לא ב ד"ה ה"ג) שקנס זה הוא בין בשוגג ובין במזיד, בין באונס בין ברצון, בין לו ובין לאחרים. והוכיח זאת מן הברייתא הנזכרת לעיל לגבי [[#ברייתא דחנות ופועלים|חנות של גויים ופועלים ישראל נכנסים לשם]], חמץ הנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה, לפי שתולים שנפל מפועל ישראל קודם הפסח, והרי ודאי שאין הוא עובר על איסור בל יראה ובל ימצא, שהרי זה החמץ אבד ממנו והרי הוא של מוצאו, אלא מוכח שהקנס הוא אפילו אם לא עבר על האיסור אלא אנוס הוא. ועוד הביא ראיה מהגמרא (בבא קמא צו ב) גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך, הרי שאסור בהנאה אפילו לנגזל שלא עבר על בלי יראה ובל ימצא. | <BR/>כן כתב גם ה'''רמב"ן''' (לא ב ד"ה ה"ג) שקנס זה הוא בין בשוגג ובין במזיד, בין באונס בין ברצון, בין לו ובין לאחרים. והוכיח זאת מן הברייתא הנזכרת לעיל לגבי [[#ברייתא דחנות ופועלים|חנות של גויים ופועלים ישראל נכנסים לשם]], חמץ הנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה, לפי שתולים שנפל מפועל ישראל קודם הפסח, והרי ודאי שאין הוא עובר על איסור בל יראה ובל ימצא, שהרי זה החמץ אבד ממנו והרי הוא של מוצאו, אלא מוכח שהקנס הוא אפילו אם לא עבר על האיסור אלא אנוס הוא. ועוד הביא ראיה מהגמרא (בבא קמא צו ב) גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך, הרי שאסור בהנאה אפילו לנגזל שלא עבר על בלי יראה ובל ימצא. | ||
ה'''ריטב"א''' (כט א ד"ה רבא אמר) הביא דברים דומים בשם ה'''רא"ה''' בשם הרמב"ן, | ה'''ריטב"א''' (כט א ד"ה רבא אמר) הביא דברים דומים בשם ה'''רא"ה''' בשם הרמב"ן, וניסח זאת כך - ש'הואיל ועבר' שאמר רבא אין הכוונה עבר ממש, אלא כל שראוי לעבור עליו קנסו בו. והוסיף לזה ראיה מהגמרא להלן (ל ב) לגבי [[נכרי שהלוה את ישראל על חמצו]], והחמץ עומד בבית הגוי שאם לא הרהינו אצלו אסור בהנאה אחר הפסח, אף שאין הישראל עובר עליו בבל יראה ובל ימצא. | ||
<BR/>כלשון הזו כתב גם ה'''מגיד משנה''' בדעת הרמב"ם, שכל שראוי לעבור עליו ואפילו לא עבר, ולאפוקי רק מחמץ של נכרי. | |||
אמנם בדברי ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז ב ד"ה קנסא) נראה שכל שאינו עובר על האיסור מדאורייתא או מדרבנן לא גזרו עליו. ונתן לזה ה'''כסף משנה''' דוגמא (חמץ ומצה א ד) כגון ששכחו בביתו ולא ידע ממנו ומצאו לאחר הפסח, שבכהאי גוונא לפי הר"ן יהיה מותר. אמנם סיים הכסף משנה שייתכן שגם כוונת הר"ן היא לא שעבר ממש אלא שראוי לעבור עליו מדאורייתא או מדרבנן. | |||
=== ביטל את החמץ קודם הפסח === | |||
לפי הראשונים הנ"ל יוצא שגם אם ביטל את החמץ קודם הפסח, אין זה מתיר את החמץ שעבר עליו הפסח, לפי שאף אם בפועל לא עבר על בל יראה ובל ימצא, מ"מ כיון שזהו חמץ שראוי לעבור עליו והרי הוא ברשות ישראל, אסור בהנאה לאחר הפסח. | |||
ה'''רא"ש''' (ב ד) | ה'''רא"ש''' (ב ד) כתב שישראל שמצא חמץ בביתו אחר הפסח, מן הדין מותר לאכלו, שכיון שביטלו ולא עבר עליו ב'בל יראה ובל ימצא' אין לקנסו. והוסיף שבירושלמי נחלקו בזה ר' יוחנן ור"ל, שר' יוחנן אוסר שמא לא יפקירנו ויאמר שהפקירו. <BR/> | ||
יוצא לפי הרא"ש שדבר זה נתון במחלוקת בין הבבלי לירושלמי, שהרי בתחילה הוא כותב להיתרא, ולאחר מכן מביא מהירושלמי ראיה לאסור לכאורה, שלפי ר' יוחנן הדבר צריך להיות אסור, שהרי אף שביטל את החמץ מ"מ חיישינן שמא יערים ולא יבטל ויאמר שביטל. | יוצא לפי הרא"ש שדבר זה נתון במחלוקת בין הבבלי לירושלמי, שהרי בתחילה הוא כותב להיתרא, ולאחר מכן מביא מהירושלמי ראיה לאסור לכאורה, שלפי ר' יוחנן הדבר צריך להיות אסור, שהרי אף שביטל את החמץ מ"מ חיישינן שמא יערים ולא יבטל ויאמר שביטל. | ||
<BR/>ה'''טור''' (אורח חיים רמח) פסק לאיסורא על פי הירושלמי הנ"ל, דחיישינן שמא יערים לומר שביטלו אע"פ שלא ביטלו. | <BR/>ה'''טור''' (אורח חיים רמח) פסק לאיסורא על פי הירושלמי הנ"ל, דחיישינן שמא יערים לומר שביטלו אע"פ שלא ביטלו. | ||