9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 66: | שורה 66: | ||
ב. מהמשנה (בבא קמא צו ב) גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך, הרי שאסור בהנאה אפילו לנגזל שלא עבר על בלי יראה ובל ימצא<ref>ב'''פרי מגדים''' (תמח אשל אברהם ג ד"ה מ"ש המחבר אנוס) כתב לדחות ראיה זו, שיש לומר שכיון שגזל את החמץ, קנאו הגזלן, ולכן אסור לכולי עלמא. ואין זה שייך לאונס של הנגזל.</ref>. | ב. מהמשנה (בבא קמא צו ב) גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך, הרי שאסור בהנאה אפילו לנגזל שלא עבר על בלי יראה ובל ימצא<ref>ב'''פרי מגדים''' (תמח אשל אברהם ג ד"ה מ"ש המחבר אנוס) כתב לדחות ראיה זו, שיש לומר שכיון שגזל את החמץ, קנאו הגזלן, ולכן אסור לכולי עלמא. ואין זה שייך לאונס של הנגזל.</ref>. | ||
ה'''ריטב"א''' (כט א ד"ה רבא אמר) הביא דברים דומים בשם ה'''רא"ה''' בשם הרמב"ן, | ה'''ריטב"א''' (כט א ד"ה רבא אמר) הביא דברים דומים בשם ה'''רא"ה''' בשם הרמב"ן, וכתב שכל ש'''ראוי לעבור עליו''' קנסו בו, אף שלא עבר ממש. וגם הוא כתב לזה שתי ראיות:<BR/> | ||
א. מהגמרא להלן (ל ב) לגבי [[נכרי שהלוה את ישראל על חמצו]] והחמץ עומד בבית הגוי, שאם לא הרהינו אצלו אסור בהנאה אחר הפסח, אף שאין הישראל עובר עליו בבל יראה ובל ימצא. | א. מהגמרא להלן (ל ב) לגבי [[נכרי שהלוה את ישראל על חמצו]] והחמץ עומד בבית הגוי, שאם לא הרהינו אצלו אסור בהנאה אחר הפסח, אף שאין הישראל עובר עליו בבל יראה ובל ימצא. | ||
ב. מהמשנה דגזל חמץ ועבר עליו הפסח. | ב. מהמשנה דגזל חמץ ועבר עליו הפסח. | ||
<BR/>כלשון הזו כתב גם ה'''מגיד משנה''' בדעת הרמב"ם, שכל שראוי לעבור עליו ואפילו לא עבר, ולאפוקי | <BR/>כלשון הזו כתב גם ה'''מגיד משנה''' בדעת הרמב"ם, שכל שראוי לעבור עליו ואפילו לא עבר, ולאפוקי מחמץ של נכרי. וכתב שההוכחה לזה היא מנכרי שהלוה את ישראל על חמצו. וב'''כסף משנה''' הסביר דבריו שאם לא הרהינו אסור (וכמו שכתב הריטב"א), וכן ביאר ה'''גר"א'''. | ||
<BR/>אמנם '''רבי עקיבא איגר''' בתשובה (א כג) כתב שאי אפשר להביא ראיה משם, שהרי אפשר ששם מדובר שהוא ביטל את החמץ<ref>כנראה שרעק"א למד שכוונת הרמב"ם שהיה שוגג או אנוס, זהו לא רק על הביעור אלא גם על הביטול. ולכן השיא את דברי המ"מ בדברי הכ"מ, וכתב להסביר את הראיה באופן אחר</ref> | <BR/>אמנם '''רבי עקיבא איגר''' בתשובה (א כג) כתב שאי אפשר להביא ראיה משם, שהרי אפשר ששם מדובר שהוא ביטל את החמץ<ref>כנראה שרעק"א למד שכוונת הרמב"ם שהיה שוגג או אנוס, זהו לא רק על הביעור אלא גם על הביטול. ולכן השיא את דברי המ"מ בדברי הכ"מ, וכתב להסביר את הראיה באופן אחר</ref> | ||
אמנם בדברי ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז ב ד"ה קנסא) נראה שכל שאינו עובר על האיסור מדאורייתא או מדרבנן לא גזרו עליו. ונתן לזה ה'''כסף משנה''' דוגמא (חמץ ומצה א ד) כגון ששכחו בביתו ולא ידע ממנו ומצאו לאחר הפסח, שבכהאי גוונא לפי הר"ן יהיה מותר. אמנם סיים הכסף משנה שייתכן שגם כוונת הר"ן היא לא שעבר ממש אלא שראוי לעבור עליו מדאורייתא או מדרבנן. | אמנם בדברי ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז ב ד"ה קנסא) נראה שכל שאינו עובר על האיסור מדאורייתא או מדרבנן לא גזרו עליו. ונתן לזה ה'''כסף משנה''' דוגמא (חמץ ומצה א ד) כגון ששכחו בביתו ולא ידע ממנו ומצאו לאחר הפסח, שבכהאי גוונא לפי הר"ן יהיה מותר. אמנם סיים הכסף משנה שייתכן שגם כוונת הר"ן היא לא שעבר ממש אלא שראוי לעבור עליו מדאורייתא או מדרבנן. | ||
=== ביטל | === ביטל או הפקיר === | ||
לפי הראשונים הנ"ל יוצא שגם אם ביטל את החמץ קודם הפסח, אין זה מתיר את החמץ שעבר עליו הפסח, לפי שאף אם בפועל לא עבר על בל יראה ובל ימצא, מ"מ כיון שזהו חמץ שראוי לעבור עליו והרי הוא ברשות ישראל, אסור בהנאה לאחר הפסח. | לפי הראשונים הנ"ל יוצא שגם אם ביטל את החמץ קודם הפסח, אין זה מתיר את החמץ שעבר עליו הפסח, לפי שאף אם בפועל לא עבר על בל יראה ובל ימצא, מ"מ כיון שזהו חמץ שראוי לעבור עליו והרי הוא ברשות ישראל, אסור בהנאה לאחר הפסח. | ||