9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 57: | שורה 57: | ||
== גדר הקנס == | == גדר הקנס == | ||
לאור דברי רבא בגמרא שהקנס על חמץ שעבר עליו בפסח הוא מפני שעבר על בל יראה ובל ימצא, ניתן להבין שרק מי שעבר על האיסור, ולכאורה במזיד, נאסר החמץ שלו, אך מי שלא עבר או שעבר באונס, | לאור דברי רבא בגמרא שהקנס על חמץ שעבר עליו בפסח הוא מפני שעבר על בל יראה ובל ימצא, ניתן להבין שרק מי שעבר על האיסור, ולכאורה במזיד, נאסר החמץ שלו, אך מי שלא עבר או שעבר באונס, וכן אחרים שלא עברו על האיסור, אין החמץ נאסר עליהם.<BR/> | ||
אך הראשונים דנים להוכיח שהקנס הוא רחב יותר, ונאסר גם במצבים שלא היה איסור בל יראה ובל ימצא, וכן גם על אחרים שלא עברו על האיסור. | אך הראשונים דנים להוכיח שהקנס הוא רחב יותר, ונאסר גם במצבים שלא היה איסור בל יראה ובל ימצא, וכן גם על אחרים שלא עברו על האיסור. | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
א. מהגמרא להלן (ל ב) לגבי [[נכרי שהלוה את ישראל על חמצו]] והחמץ עומד בבית הגוי, שאם לא הרהינו אצלו אסור בהנאה אחר הפסח, אף שאין הישראל עובר עליו בבל יראה ובל ימצא. | א. מהגמרא להלן (ל ב) לגבי [[נכרי שהלוה את ישראל על חמצו]] והחמץ עומד בבית הגוי, שאם לא הרהינו אצלו אסור בהנאה אחר הפסח, אף שאין הישראל עובר עליו בבל יראה ובל ימצא. | ||
ב. מהמשנה דגזל חמץ ועבר עליו הפסח. | ב. מהמשנה דגזל חמץ ועבר עליו הפסח. | ||
<BR/> | <BR/>בסוף דבריו כותב הריטב"א שיוצא מכך שישנם פעמים שישראל עובר על בל יראה ואעפ"כ החמץ מותר בהנאה אחר הפסח, כגון שהלוה לגוי על חמצו והוא ברשות ובאחריות הישראל, ולבסוף פודהו הנכרי, הרי שהחמץ מותר אף שישראל עבר עליו. וישנם פעמים שאינו עובר על בל יראה ואעפ"כ החמץ אסור, כגון נכרי שהלוה ישראל על חמצו וכנ"ל. | ||
<BR/>אמנם '''רבי עקיבא איגר''' בתשובה (א כג) כתב שאי אפשר להביא ראיה משם, שהרי אפשר ששם מדובר שהוא ביטל את החמץ<ref> | |||
ה'''מגיד משנה''' כתב בדעת הרמב"ם כדברי הריטב"א, שכל שראוי לעבור עליו ואפילו לא עבר, ולאפוקי מחמץ של נכרי. וכתב שההוכחה לזה היא מנכרי שהלוה את ישראל על חמצו. | |||
<BR/>ב'''כסף משנה''' הסביר שהראיה היא מכך שאם לא הרהינו אסור, אף שלא עבר על בל יראה ובל ימצא (וכמו שכתב הריטב"א), וכן ביאר ה'''גר"א'''. | |||
<BR/>אמנם '''רבי עקיבא איגר''' בתשובה (א כג) כתב שאי אפשר להביא ראיה משם, שהרי אפשר ששם מדובר שהוא ביטל את החמץ<ref>רעק"א למד שכוונת הרמב"ם באמרו 'שהיה שוגג או אנוס', זהו לא רק על הביעור אלא גם על הביטול, לכן לא יכול היה להסביר כדברי הכסף משנה, שהרי שם אפשר להסביר שאסור מפני שלא ביטל. אך כנראה לא ראה דברי הריטב"א, שם מבואר להדיא כדברי הכסף משנה. </ref> | |||
אמנם בדברי ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז ב ד"ה קנסא) נראה שכל שאינו עובר על האיסור מדאורייתא או מדרבנן לא גזרו עליו. ונתן לזה ה'''כסף משנה''' דוגמא (חמץ ומצה א ד) כגון ששכחו בביתו ולא ידע ממנו ומצאו לאחר הפסח, שבכהאי גוונא לפי הר"ן יהיה מותר. אמנם סיים הכסף משנה שייתכן שגם כוונת הר"ן היא לא שעבר ממש אלא שראוי לעבור עליו מדאורייתא או מדרבנן. | אמנם בדברי ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ז ב ד"ה קנסא) נראה שכל שאינו עובר על האיסור מדאורייתא או מדרבנן לא גזרו עליו. ונתן לזה ה'''כסף משנה''' דוגמא (חמץ ומצה א ד) כגון ששכחו בביתו ולא ידע ממנו ומצאו לאחר הפסח, שבכהאי גוונא לפי הר"ן יהיה מותר. אמנם סיים הכסף משנה שייתכן שגם כוונת הר"ן היא לא שעבר ממש אלא שראוי לעבור עליו מדאורייתא או מדרבנן. | ||