הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"

א. מהגמרא להלן (ל ב) לגבי [[נכרי שהלוה את ישראל על חמצו]] והחמץ עומד בבית הגוי, שאם לא הרהינו אצלו אסור בהנאה אחר הפסח, אף שאין הישראל עובר עליו בבל יראה ובל ימצא.

ב. מהמשנה דגזל חמץ ועבר עליו הפסח.

<BR/>בסוף דבריו כותב הריטב"א שיוצא מכך שישנם פעמים שישראל עובר על בל יראה ואעפ"כ החמץ מותר בהנאה אחר הפסח, כגון שהלוה לגוי על חמצו והוא ברשות ובאחריות הישראל, ולבסוף פודהו הנכרי, הרי שהחמץ מותר אף שישראל עבר עליו. וישנם פעמים שאינו עובר על בל יראה ואעפ"כ החמץ אסור, כגון נכרי שהלוה ישראל על חמצו וכנ"ל.

<BR/>אמנם '''רבי עקיבא איגר''' בתשובה (א כג) כתב שאי אפשר להביא ראיה משם, שהרי אפשר ששם מדובר שהוא ביטל את החמץ<ref>רעק"א למד שכוונת הרמב"ם באמרו 'שהיה שוגג או אנוס', זהו לא רק על הביעור אלא גם על הביטול, לכן לא יכול היה להסביר כדברי הכסף משנה, שהרי שם אפשר להסביר שאסור מפני שלא ביטל. אך כנראה לא ראה דברי הריטב"א, שם מבואר להדיא כדברי הכסף משנה. </ref>