הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"

'''רש"י''' (ד"ה ברוך אתה) כותב שאין לגרוס בסוף הברכה של ר' יוחנן "ברוך אתה יי למדני חוקיך", שזהו לשון בקשה ולא הודאה על העבר. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ה"ג ברוך).

לעיל הובאו דברי הירושלמי, שאין ברכת אהבת רבה פוטרת אלא אם שנה על אתר.

<BR/>ניתן לפרש בג' דרכים מה הסיבה שמצריך הירושלמי ללמוד מיד סמוך לברכה:

ייתכן שהם הבינו כפי הפירוש הראשון שהובא לעיל, שהחובה ללמוד לאלתר הוא כדין שאר ברכות המצוות דבעינן [[עובר לעשייתן]], ולכן הוא הדין לשאר ברכות התורה. ולפי דבריהם גם אין לחוש כלל להפסק ולהיסח הדעת במשך ביום, לא בברכות התורה ולא באהבה רבה.

=== הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא ===

דעת '''רבנו תם''' מובאת בתוספות (ד"ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. ומדברי ה'''אגור''' (א) נראה שלמד כן מתוך דברי הגמרא עצמה, שהשכים לשנות קודם שקרא קריאת שמע, זהו דווקא לאחר עלות השחר, אך אם קורא קודם עלות השחר נפטר בברכת אהבה רבה של שחרית של אתמול. וכתב האגור שרבנו תם יחיד בדבר זה, וכל הפוסקים חלוקים עליו.

ב'''אגור''' (א) כתוב בשם '''רבנו שמחה''' ששינה ומרחץ ובית הכסא חשובים הפסק וצריך לחזור ולברך. ובשם '''מהר"ח אור זרוע''' כתב שאחר צרכים גדולים אין צריך לברך, שאין מסיח דעתו מההלכות שצריך להיזהר בהם, כגון גילוי טפח וקינוח וכד'.

<BR/>וסיים בשם אביו '''רבי יהודה לנדא''' שלא לברך ביום אפילו אחר שנת קבע, ושכן ראוי לעשות, כי המיקל בברכות במקום שיש מחלוקת לא הפסיד לפי שברכות אינן מעכבות.

=== האם חובה ללמוד מיד לאחר הברכה ===

לעיל הובאו דברי ר"י ב'''תוספות''' (ד"ה שכבר) כהירושלמי וגם לירושלמי אינו חובה אלא למי שנפטר באהבה רבה, אך ברכות התורה עצמן שעיקרן לפטור לימוד תורה פוטרות הן כל היום אף אם לא למד מיד. לכן פסק ר"י למעשה שמי שאינו לומד מיד אחר התפילה לפי שהוא טרוד ואינו לומד עד אמצע היום, אינו חייב לברך שוב לפני שמתחיל ללמוד. מדבריו נראה שלא רק שלא חש להפסק בלימוד במשך היום, אלא אף סובר שאין צריך ללמוד מיד לאחר הברכה.<BR/>