הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"

כמו באיסור לפני עיוור, גם בגדר איסור זה של מסייע ידי עוברי עבירה, ישנה חקירה האם הוי סניף מאיסור לפנ"ע, או שמא איסור אחר{{הערה|בנידון זה ראו בשד"ח כללים מערכת ו' כלל כ"ו אות י"א, ומע' א' כלל פ"ד, מע' ע' כלל כ"ב אות כ', ובאסיפ"ד מע' ה' כלל ב', ועי' בשו"ת יד רמה (פוקס, רב בהונגריה בדור הקודם) יו"ד ק"א, ובשו"ת צי"א ח"ט י"ז י"א, וחט"ו סי י"ט}}. ולדעת החת"ס (יו"ד סי' י"ט ד"ה ומעתה), האיסור מדין ערבות. ובאג"מ (אה"ע ח"ד ס"א ב') ג"כ מסתפק בזה, ומוכיח ממה שיש הבדל בין מזיד לשוגג, שזה מדין תוכחה, שמשום הכי אין איסור בשעה שעובר כי ודאי שלא ישמע אז.

ובריטב"א בע"ז דף ו: לכאורה משמע שזה מדין ערבות, כי כתב שם שיש איסור מסייע"ע מכל שכן מזה שצריך למחות בידו, והמחאה מדין כל ישראל ערבים זל"ז, (ויל"ד עפ"י מש"כ לעיל על המהרצ"ח, אך נראה דמ"מ רואים שזהו מקור דין מסייע"ע), וכך גם דייק בשו"ת צי"א חי"א סי' ס"א. וכן מהדגמ"ר (על הש"ך יו"ד קנא סק"ו) ניתן לכאו' לדייק שזה מדין ערבות, שלכן אין מסייע במזיד, ע"ש בלשונו. אולי מהגמ' בב"מ ה: ניתן לדייק להיפך.  

ובשערי תשובה לר' יונה {{ויקיטקסט|שערי תשובה ג נ|ג נ}} כתב: "לא תהיה אחרי רבים לרעות, - הוזהרנו בזה שלא לחזק ידי עוברי עבירה בדברים, ושלא להתחבר אל המסכימים אל העול, וכעניין שנאמר לא תאמרון קשר וגו'". וא"כ יש עוד מקור לאיסור זה, וכן מפיה"מ לרמב"ם דלעיל, יש עוד מקור והוא 'אל תשת ידך עם רשע'.

ונפק"מ בנידון זה למקרים שאין דין ערבות, כגון גוי (ועל"ק אות י"א ודוק), ואשה (על"ק אות כ' הדעות בזה), וגר (שכ' רש"י ותוס' בנדה יג: ויבמות מז: שאין כלפיהם ערבות), ובדרבנן (יל"ד אם אין ערבות, ובשו"ת זרע אברהם (או"ח י"ב) שהובא בברכ"י (או"ח קכ"ד סק"ג), וכן בצל"ח (ברכות מח.), כתבו שאין, ועי' שו"ת סמא דחיי (או"ח סי' י"ג וי"ד) והביאו הפמ"ג בפתיחה כוללת (ח"ב אות ט"ז), וע"ש עוד בפמ"ג).