391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה
(עריכה) |
(עריכה) |
||
| שורה 331: | שורה 331: | ||
===כשהמכשיל שוגג=== | ===כשהמכשיל שוגג=== | ||
אך שבכל התורה שגגת לאו בעי כפרה, | אך שבכל התורה שגגת לאו בעי כפרה, ב'''שו"ת שערי דעה''' ח"א סי' קפ"ח (מובא ב'''שו"ת ציץ אליעזר''' חכ"א סו"ס י"ד) כתב לחדש שאיסור זה שונה וכל מהותו רק כשמזיד במעשיו (ו'''הגרי"פ פערלא''' בל"ת נ"ה רצה לחדש שאף בידע שעלול להכשיל אלא שלא מכוון לכך יהא מותר, אך חזר בו), (וכאיסור דרבנן בשוגג, עי' '''נתיה"מ''' חו"מ רל"ד ו'''אתוון דאורייתא''' סי' י', ואכ"מ). ויל"ד אם בכל איסור ה'מסור ללב' נגיד כך, ואי"ז נראה, ועוד יל"ד בזה רבות מסברא. | ||
וב'''ספר החינוך''' כתב בסוף המצוה, שמשיא עצה רעה 'לדעת', עבר על האיסור, ולא לוקה כי אין בו מעשה. והנה, ממש"כ 'לדעת', משמע שכל האיסור הוא רק אז, וראו ברחבי ספר החינוך, שכתב 'מזיד' בסוף המצוה (בקטע המתחיל 'ונוהגת מצוה זו') רק אם יש עונש, שאז צ"ל זאת כי זה תנאי בשביל הענישה, משא"כ כשאין עונש לא כתב כן (עי' לדוגמא במצוות רכ"ד עד רל"א), וא"כ פה שאין מלקות לכאורה כתב כך כדי לומר שבשוגג אין כלל איסור, וכשערי דעה. | |||
ואולי המושג 'עצה', לא יתכן שיקרא 'רע' אם אי"ז במזיד, כי אם הוא שוגג הרי 'עצה' משמעה אמירת מה שהמייעץ חושב לטובה, ולא אמירת הטובה, ואם פה חשב שכך טוב, הרי עצתו הינה עצה טובה אף שיתכן שהמייעץ טועה, ורק במזיד שהוא עצמו חושב כי רע הדבר, אז חשיב עצה רעה. | ואולי המושג 'עצה', לא יתכן שיקרא 'רע' אם אי"ז במזיד, כי אם הוא שוגג הרי 'עצה' משמעה אמירת מה שהמייעץ חושב לטובה, ולא אמירת הטובה, ואם פה חשב שכך טוב, הרי עצתו הינה עצה טובה אף שיתכן שהמייעץ טועה, ורק במזיד שהוא עצמו חושב כי רע הדבר, אז חשיב עצה רעה. | ||
וב'''שערי תשובה''' לר' יונה (ג' נ"ב) משמע שיש לפנ"ע גם בשוגג, כי כתב שם שבכלל לפנ"ע הוא שלא יהא נמהר להורות... ושגגת תלמוד... ותלמיד שלא הגיע להוראה... עיי"ש, ומלשונות אלו משמע שהורה דין לא נכון בטעות. אך יש שאמרו דשאני פה דחשיב כמזיד, וכלשון המשנה 'ששגגת תלמוד עולה זדון', וזה משום דהו"ל ללמוד. (וראו כעי"ז ב'''הגהות הגרי"פ''' ח"ג דף ר"ז ד"ה ומיהו, שאונס מחמת שלא למד אי"ז אונס. ואם כי שם חשיב כשוגג, דיין שאני וחשיב כמזיד, עי' אבות ד' י"ב ובפיהמ"ש לריו"נ שם. וע"ע כעי"ז ב'''משנ"ב''' סי' ר"ו ס"ק ד' שלא אומרים במי שלא למד ש'על כולם אם אמר שהכל וכו' יצא'). | |||
ובהגהות 'מעשה חשב' על שער המלך (אישות פ"ט הט"ז אות רע"א), כתב כעי"ז לגבי אנוס | ובהגהות '''מעשה חשב''' על שער המלך (אישות פ"ט הט"ז אות רע"א), כתב כעי"ז לגבי אנוס{{הערה|אם כי יש אומרים שכל אנוס הוא 'אינו מחוייב', ואף בשאר איסורין, עי' '''אתוון דאורייתא''' (י"ג), '''קובץ הערות''' (מ"ח י"ד), '''שו"ת חלקת יואב''' בסוף (אות י"ג), '''קהילות יעקב''' (ב"ב סי' י'), '''שו"ע''' (או"ח תקפ"ט ב'), '''רעק"א''' (שו"ע או"ח רע"א), '''שו"ת נודע ביהודה''' (תנינא יו"ד קס"א ד"ה ולכן אנ"א), וראו גם בלשון ר"י ב'''תוס'''' ד"ה שנאמר (ב"ב יג.) שמשמע שכלל לא חייב, וב'''שו"ת הר צבי''' (או"ח ח"א סי' ל"ז) הביא כך מ'''ירושלמי''' קידושין פ"א ה"ז (כ:) ופאה פ"א ה"א דהוי 'אינו חייב'}}, (וכעי"ז (להיפך) לגבי 'מכנה שם לחברו' ב'''גמ'''' ב"מ נח: שכתוב שם "אע"ג דדשו בשמיה", וביאר רש"י ש'הוא לגנותו נתכוון', וכן לעניין לשון הרע כ"כ ב'''חפץ חיים''' הל' לשה"ר כלל ד' סו"ס י"א ובבמ"ח שם). | ||
(וכעי"ז (להיפך) לגבי 'מכנה שם לחברו' | |||
===בשב ואל תעשה=== | ===בשב ואל תעשה=== | ||