הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 23: שורה 23:
כך גם מדייקים את שיטת '''הראב"ד''': ברמב"ם כתב שעל 24 דברים בית דין מנדים את מי שעושה אותם, ואחד מהם הוא "המכשיל את העיוור". הראב"ד טרח להגיה "כגון המכה את בנו הגדול" (מבואר בגמ' {{ויקיטקסט|מועד קטן יז א|מו"ק יז.}} שזו הכשלה בעבירה, כי הבן עלול לבזות או להכות את אביו בחזרה), ומשמע שהבין שהמכשיל עיוור ממש, אינו כלול בפסוק זה{{הערה|ראב"ד הלכות ת"ת {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות תלמוד תורה ו יד|ו יד}} כך דייק מדבריו ה'''ב"ח''' (יו"ד שלד), הובא גם ב'''הגהות הגרי"פ פערלא''' לרס"ג (לאוין נ"ה).}}.  
כך גם מדייקים את שיטת '''הראב"ד''': ברמב"ם כתב שעל 24 דברים בית דין מנדים את מי שעושה אותם, ואחד מהם הוא "המכשיל את העיוור". הראב"ד טרח להגיה "כגון המכה את בנו הגדול" (מבואר בגמ' {{ויקיטקסט|מועד קטן יז א|מו"ק יז.}} שזו הכשלה בעבירה, כי הבן עלול לבזות או להכות את אביו בחזרה), ומשמע שהבין שהמכשיל עיוור ממש, אינו כלול בפסוק זה{{הערה|ראב"ד הלכות ת"ת {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות תלמוד תורה ו יד|ו יד}} כך דייק מדבריו ה'''ב"ח''' (יו"ד שלד), הובא גם ב'''הגהות הגרי"פ פערלא''' לרס"ג (לאוין נ"ה).}}.  


גם ב'''ספר החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|מצוה רלב}} משמע שהפסוק כלל לא מדבר על המכשיל עיוור. "שם המצוה" שהעניק בעל החינוך לדין זה: "שלא להכשיל תם בדרך", משתמעת מלשון 'תם' שמדובר רק על עני בדעת ולא על סומא. ב'''מנחת חינוך''' ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&st=&pgnum=19 רל"ב ה']) מדייק גם כן ממה שכתב החינוך דלפנ"ע הוי לאו "שאין בו מעשה". וכמובן שנתינת מכשול פיזי הרי זה מעשה גמור.
גם ב'''ספר החינוך''' {{ויקיטקסט|ספר החינוך רלב|מצוה רלב}} משמע שהפסוק כלל לא מדבר על המכשיל עיוור. "שם המצוה" שהעניק בעל החינוך לדין זה: "שלא להכשיל תם בדרך"{{הערה|יש גירסאות מעט שונות בין הדפוסים, אולם המשמעות דומה.}}, הלשון "תם" משתמעת שמדובר רק על עני בדעת ולא על סומא. ב'''מנחת חינוך''' {{היברובוקס|14092|19|רלב ה}} מדייק גם כן ממה שכתב החינוך דלפנ"ע הוי לאו "שאין בו מעשה". וכמובן שנתינת מכשול פיזי הרי זה מעשה גמור.


מאידך, '''ספר חסידים''' (אות תרע"ג) אוסר למוכה שחין לרחוץ במרחץ דרבים משום לפנ"ע, וב'''משך חכמה''' וב'''תורה תמימה''' (ויקרא יט יד) כתבו ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג.), ועל כן שיטתם דודאי שפס' זה כולל גם את איסור נתינת מכשול פיזי לפני עיוור.  
מאידך, '''ספר חסידים''' (אות תרע"ג) אוסר למוכה שחין לרחוץ במרחץ דרבים משום לפנ"ע, וב'''משך חכמה''' וב'''תורה תמימה''' (ויקרא יט יד) כתבו ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג.), ועל כן שיטתם דודאי שפס' זה כולל גם את איסור נתינת מכשול פיזי לפני עיוור.  
391

עריכות

תפריט ניווט