631
עריכות
(הוספת הדין במשנה, תחילת דעת האחרונים ושולחן ערוך) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]| | {{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]||[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 קריאת שמע ב טו-טז]|[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66 או"ח סימן ס"ו]}} | ||
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע או הלל להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב? | מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע או הלל להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב? | ||
== הדין במשנה ובגמרא == | == הדין במשנה ובגמרא == | ||
במשנה <small>(בברכות י"ג ע"א)</small> מובאת מחלוקת תנאים - מתי עוצרים במהלך קריאת שמע. | |||
== | רבי מאיר: באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה. | ||
רבי יהודה: באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. | |||
בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה. | |||
== הגדרת ה"יראה"== | |||
=== מחלוקת ראשונים === | |||
נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא, | נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא, | ||
<br>לדעת '''רש"י''' <small>([https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.17?lang=he&p2=Rashi_on_Berakhot.13a.17.4 יג ע"א ד"ה מפני היראה])</small>, מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו. | <br>לדעת '''רש"י''' <small>([https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.17?lang=he&p2=Rashi_on_Berakhot.13a.17.4 יג ע"א ד"ה מפני היראה])</small>, מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו. | ||
<br>וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' <small>(בית הבחירה יג ע"א)</small> וה'''רמב"ם''' <small>([https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16?lang=he&with=all&lang2=he הלכות ק"ש, ב, ט"ז])</small> שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב. | <br>וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' <small>(בית הבחירה יג ע"א)</small> וה'''רמב"ם''' <small>([https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16?lang=he&with=all&lang2=he הלכות ק"ש, ב, ט"ז])</small> שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב. | ||
<br>לעומת זאת, ה'''רא"ש''' (רא"ש ב, ה) חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב. | <br>לעומת זאת, ה'''רא"ש''' (רא"ש ב, ה) חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב. | ||
<br>'''הרשב"א''' בתשובותיו <small>()</small> פוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה. | |||
=== פסיקת האחרונים === | |||
ה'''שו"ע''' <small>([https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1?lang=he&with=all&lang2=he או"ח ס"ו ס"א])</small> פוסק להקל בק"ש <small>(ולהחמיר בכבוד הבריות)</small> כרא"ש וכרשב"א - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם. | |||
<br>הקשו הרבה אחרונים () על דעת השולחן ערוך - | |||
# אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד? | |||
# הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו. | |||
== הגדרת הכבוד == | |||
לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו. | |||
<br>באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* | * | ||
שורה 20: | שורה 32: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קריאת | [[קטגוריה:קריאת שמע]] [[קטגוריה:קריאת שמע פרק ב]] [[קטגוריה:ברכות יג.]] [[קטגוריה:ברכות יג:]] [[קטגוריה:ברכות יד:]][[קטגוריה:ברכות כא:]] | ||
[[קטגוריה:קטגוריה:אורח חיים סימן סו]] |