135
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:אוקמי ואברויי בשביעית"
אין תקציר עריכה
| שורה 35: | שורה 35: | ||
===כשאין פסידא=== | ===כשאין פסידא=== | ||
יש לשאול האם היתר אוקמי הוא בכל מקרה בו האילנות יכולים להיפגע או רק במקום הפסד גדול, נראה שיש קשר בין ההכרעה ביסוד אוקמי - האם ההיתר הוא משום שאין בכך מלאכה או משום שיש היתר במקום הפסד, אם ההיתר הוא רק במקום הפסד אולי כאשר אין הפסד לא יהיה היתר לבצע מלאכות גם לא לשם אוקמי. מלשון ה'''רמב"ם''' (שמיטה ויובל, א' י') נשמע שההיתר הוא דווקא משום שאחרת כל האילנות יפסדו וכל העץ בארץ ייפגע, אך ה'''חזון איש''' (שביעית, י"ז כ') מתיר אוקמי גם כאשר אין הפסד. | יש לשאול האם היתר אוקמי הוא בכל מקרה בו האילנות יכולים להיפגע או רק במקום הפסד גדול, נראה שיש קשר בין ההכרעה ביסוד אוקמי - האם ההיתר הוא משום שאין בכך מלאכה או משום שיש היתר במקום הפסד, אם ההיתר הוא רק במקום הפסד אולי כאשר אין הפסד לא יהיה היתר לבצע מלאכות גם לא לשם אוקמי. מלשון ה'''רמב"ם''' (שמיטה ויובל, א' י') נשמע שההיתר הוא דווקא משום שאחרת כל האילנות יפסדו וכל העץ בארץ ייפגע, אך ה'''חזון איש''' (שביעית, י"ז כ') מתיר אוקמי גם כאשר אין הפסד. | ||
===פעולה שנראית כעבודה=== | |||
החזון איש [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41159&st=&pgnum=108 (שביעית, י"ז, י"ט ד"ה מדרבנן וקרא אסמכתא)], מסביר שגם במלאכות אוקמי גזרו חכמים לאסור כאשר זה נראה כעבודה. '''הרב קנייבסקי''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58665&st=&pgnum=200&hilite= (דרך אמונה, ביאור הלכה, שביעית, א' ה' "ולא יאבק")] מביא את דברי החזון איש ותמה - איך נוכל להגדיר מה נראה כעבודה ומה לא? | |||
===פעולה שיש בה אוקמי ואברויי גם יחד=== | |||
'''הרב קנייבסקי''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58665&st=&pgnum=200&hilite= (שם)] מסביר שליסוד אוקמי כגורם מתיר של הפסד או כפעולות שלא נאסרו משום שהן אינן מלאכות כלל יש נ"מ במצב שבו יש גם אוקמי וגם אברויי באותה הפעולה. אם היסוד הוא הפסד - יש בכך הפסד ומותר, אך אם היסוד הוא שהפעולה לאוקמי לא נאסרה - הרי בפעולה משולבת יש גם מלאכה שכן נאסרה והיא המלאכה להשחת האילן ויהיה אסור. | |||