הבדלים בין גרסאות בדף "הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת"

הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת (עריכה)

גרסה מ־19:12, 30 בנובמבר 2021

נוספו 10,695 בתים , 19:12, 30 בנובמבר 2021

אין תקציר עריכה

איתן ברוך

מפעילי מערכת

631

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מקורות|||||{{שו"ע|או"ח|תרעא|תרע"א|בכותרת=כן}}}}
+דין הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת ובמקומות ציבורים, טעם הדין והאם מדליקים בברכה.
+== הקדמה ==
+דין הדלקה בבית הכנסת לא הובא בגמרא, ברי"ף וברמב"ם, הדין מוזכר לראשונה בתשובות הגאונים כתיאור מנהג יפה שיש לנהוג ללא דינים נוספים. וה'''שיבולי הלקט''' {{מ|עניין חנוכה, קפ"ה}} אף מתנגד למנהג וסובר שהוא מיותר ללא תועלת. אולם רוב הראשונים תומכים במנהג להדליק בבית הכנסת, כפי שנראה.
 == טעם ההדלקה בבית הכנסת ==
-=== דין קידוש בבית הכנסת ===
+=== דעת המתנגדים ===
+ה'''שיבולי הלקט''' {{מ|קפ"ה}} מביא את בשם '''בעל הדברות''' שנהגו להדליק בבית הכנסת, ושגם אצלם נהגו להדליק בבית הכנסת, אלא שהוא לא יודע מה המקור והסיבה למנהג הזה. כי אם יש אורחים שישנים בבית הכנסת - הם צריכים להדליק. ואם לא - אז לא צריך להדליק. ולמה להדליק תמיד? ומביא שרבו ר' יהודה אחי שני היה נמנע מההדלקה שלא לברך עליה.
+=== משום פרסומי ניסא ===
+ה'''מנהיג''' {{מ|הל' חנוכה עמ' תקל"א}} כותב שנהגו כך, על זה שהנס בא במקדש בית עולמים {{מ|בבית המקדש}}, ועושים כמו כן במקדש מעט {{מ|בבית הכנסת}} בגולה לפרסם הנס, לפי שכולם מתקבצים שם. וכן כתב ה'''מאירי''' {{מ|שבת כג:}} שעיקר הענין משום פרסומי ניסא, ולא לכוונה אחרת, והדבר נאה. וכן כותב ה'''אורחות חיים''' {{מ|הל' חנוכה, אות יז}} שכי הוא הידור המצוה ופרסום הנס זכר למקדש.
+{{ש}}וזו גם הסיבה שמביא בשו"ע {{שו"ע|או"ח|תרעא|תרעא ז}} - שנהגו משום פרסומי ניסא.
+=== להוציא את מי שאינו בקי ===
+ה'''אורחות חיים''' {{מ|הל' חנוכה, אות יז}} מביא גם שנהגו כדי להוציא מי שאינו בקי ושאינו זריז בזאת המצוה.
+=== פרסומי ניסא משום שמדליקים בבית - קושיות ותירוץ הריב"ש  ===
+ה'''ריב"ש''' {{מ|שו"ת הריב"ש קי"א}} מביא שתי סיבות בהווה אמינא (שראינו) למה צריך להדליק בבית הכנסת - אבל דוחה אותם:
+# בשביל פרסומי ניסא. אבל דוחה שהרי בכל אופן כל אחד חייב להדליק בביתו.
+# כדי להוציא את העניים ידי חובתם. אבל דוחה שבכל אופן ראינו שאף עני המתפרנס מהצדקה חייב להדליק בביתו נר חנוכה.
+ועוד מביא שעלול להיות בזה ברכה לבטלה.
+אלא מתרץ שהסיבה להדלקה בבית הכנסת, שהיא מנהג ותיקין, היא משום שלא יכלו לקיים את המצווה כתקנה שהיא להניחה על פתח ביתו מבחוץ, בגלל שיד האומות תקיפה, ומדליקים בבית ואין כאן פרסומי ניסא אלא לבני הבית בלבד, ולכן מדליקים בבית הכנסת כדי לקיים פרסומי ניסא גדול יותר. (ואין בזה ברכה לבטלה כי ראינו שמברכים על מנהג)
+{{ש}}ובצורה דומה מביא ה'''לבוש''' {{מ|תרע"א ח'}} שבגלל שיד האומות תקיפה עלינו ואין אנו מדליקין בחוץ ברחוב העיר אלא מדליקין בפנים ואין פרסום לנס - נוהגין להדליק גם בבית הכנסת ולברך עליהם, שזהו פרסום שלנו באסיפת הציבור.
+=== דעת הבית יוסף ===
+==== דין קידוש בבית הכנסת ====
 ב'''גמרא''' בפסחים {{גמרא|פסחים|ק|ב|ק ע"ב-קא ע"א}} מובאת מחלוקת בעניין קידוש בבית הכנסת - האם יוצאים ידי חובה.
 {{ש}} '''רב''' - יוצאים ידי חובת קידוש. '''שמואל''' - לא יוצאים ידי חובת קידוש{{הערה|מביא הגמרא שזה מתאים לשיטתו שאין קידוש אלא במקום סעודה}}.
 {{ש}}מתרצת הגמרא שלדעת רב - הסיבה שמקדשים בבית אחר כך (אם כבר יצא ידי חובה) היא להוציא את בניו ביתו. ולדעת שמואל - הסיבה שמקדשים בבית הכנסת (אם במילא לא יוצאים ידי חובה) היא להוציא את האורחים שאוכלים וישנים בבית הכנסת ידי חובתם.
-{{ש}}נפסקה ב'''שו"ע''' {{שו"ע|או"ח|רסט|רס"ט}} הלכה כשמואל (כי הלכה כשמואל בדיני)
+{{ש}}נפסקה ב'''שו"ע''' {{שו"ע|או"ח|רסט|רס"ט}} הלכה כשמואל שלא יוצאים ידי חובה בקידוש בבית הכנסת (כי הלכה כשמואל בדיני)
+==== דעתו ====
 מביא ה'''בית יוסף''' {{טור|או"ח|תרעא|תרע"א}} בשם ה'''כלבו''' {{מ|מד ד' ע"א}} שיש שתי סיבות שמדליקים בבית כנסת:
 # מפני אורחים שאין להם בית להדליק בו,{{הערה|ב'''כלבו''' במקום נראה שמוסיף סיבה שהבית יוסף לא כותב במפורש: להוציא את מי שאינם בקיאים ואינם זריזים}} כמו שתיקנו קידוש בבית כנסת משום אורחים שאוכלים ושותים בו {{טור|או"ח|רסט|ראה רס"ט}}.
@@ שורה 17: / שורה 40: @@
 == מקום ההדלקה בבית הכנסת ==
-ב'''טור''' {{טור|או"ח|תרעא|תרע"א}} מביא שיש להניח בדרום - זכר למנורה במקדש.
+=== איך מנורת המקדש היתה עומדת ===
-{{ש}}אולם ב'''בית יוסף''' {{טור|או"ח|תרעא|תרע"א}} כתב בשם תרומות הדשן {{מ|קד}} שיש מקומות שמסדרים אותם בין מזרח למערב, ויש מקומות שנוהגים לסדר אותם בין צפון לדרום, אלא שהמחלוקת תלויה בשאלה במסכת מנחות {{גמרא|מנחות|צח|ב|צח:}} - איך נרות המנורה במקדש היו מונחות.{{ש}}ויש שפסקו כרבי שבין מזרח למערב (דהיינו בכותל דרום, וכי הלכה כרבי מחבריו), ויש שפסקו שמצפון לדרום היו מונחות. וכל אחד צריך לסדר את נרות חנוכה בבית הכנסת לפי שיטתו לעניין ההדלקת נרות המנורה במקדש, אבל מביא הבית יוסף שמקום בלי מנהג צריך להניח בדרום - כי כך דעת רוב הפוסקים וכי הלכה כרבי מחבריו.
+ב'''גמרא''' במנחות {{גמרא|מנחות|צח|ב|צח:}} מובאת מחלוקת איך השולחן היה עומד, ומכאן הגיעו למחלוקת לאיך נרות מנורת המקדש היו מסודרים:
+* '''רבי''' - בין מזרח ומערב. (לומד את זה מכך שכתוב "יערך אתו ... לפני ה'" {{מ|ויקרא כד ג}}, ומכאך לומד שיש נר אחד שהוא "קרוב יותר לה'" - כלומר לקודש הקודש, וזה יכול להיות רק אם זה בין מזרח למערב. כי אם זה בין צפון לדרום כולם בשווה לפני ה')
+* '''רבי אלעזר ברבי שמעון''' - בין צפון לדרום. (סובר שרק הנר המערבי היה מופנה לקודש הקודש, ולכן הוא היה "לפני ה'" - יותר קרוב, אף שהמנורה לא ממזרח למערב)
+=== פסיקת ההלכה ===
+ב'''כלבו''' {{מ|מד}} מביא דעת ה'''רי"ף''' שאומר שבבית הכנסת יש להדליק בימין, כי בבית הכנסת אין מזוזה ולכן יש להדליק כמו במקומות שאין מזוזה - שראינו שמדליקים בימין, ויש בזה יתרון נוסף כי זה לכיוון דרום {{מ|כי בתי הכנסת לכיוון מזרח}} וזה יתרון כי זה דומה להדלקת נרות המנורה שהיו בדרום.
+{{ש}}אולם הוא עצמו לא מסכים עם זה, ואומר שיש להדליק בשמאל.
+{{ש}}ופסק ב'''טור''' {{טור|או"ח|תרעא|תרע"א}} שיש להניח בדרום - זכר למנורה במקדש.
+{{ש}}אולם ב'''בית יוסף''' {{טור|או"ח|תרעא|תרע"א}} כתב בשם תרומות הדשן {{מ|קד}} שיש מקומות שמסדרים אותם בין מזרח למערב, ויש מקומות שנוהגים לסדר אותם בין צפון לדרום, ומסביר שהמחלוקת תלויה במחלוקת בגמרא מנחות דלעיל, שיש שפסקו כרבי ויש כרבי אלעזר ברבי שמעון, וכל אחד צריך לסדר את נרות חנוכה בבית הכנסת לפי שיטתו לעניין ההדלקת נרות המנורה במקדש, אבל מביא הבית יוסף שמקום בלי מנהג צריך להניח בדרום - כי כך דעת רוב הפוסקים וכי הלכה כרבי מחבריו.
+ה'''אבודרהם''' {{מ|הלכות חנוכה}} מביא שנהגו להדליק נר חנוכה באמצע בית הכנסת.
+בשו"ע {{שו"ע|או"ח|תרעא|תרעא ז}} פוסק שיש להדליק בכותל דרום
 == האם יוצאים ידי חובה בהדלקה בבית הכנסת ==
-מביא ה'''בית יוסף''' {{טור|או"ח|תרעא|תרע"א}} שלא יוצאים בהדלקה בבית הכנסת.
+מביא ה'''בית יוסף''' {{טור|או"ח|תרעא|תרע"א}} שלא יוצאים בהדלקה בבית הכנסת. וכן פוסק בשו"ע {{שו"ע|או"ח|תרעא|תרעא ז}} שגם המדליק בבית הכנסת צריך לחזור ולהדליק בביתו.
+== מתי מדליקים ==
+=== בכל יום ===
+מביא ה'''מגן אברהם''' {{מ|תרעא ז}} שהפרי מגדים ורבי שלמה לוריא פוסקים שיש להדליק קודם מנחה, אבל הוא עצמו סובר שיש להדליק לאחר מנחה, אבל אומר שנוהגים להדליק בין מנחה למערב.
+=== בערב שבת ===
+{{להשלים|סיבה=מחלוקת ראשונים בהדלקה בערב שבת}}
+== האם מברכים ==
+השו"ע {{שו"ע|או"ח|תרע"א|תרע"א ז'}} פוסק שמברכים שמדליקים בברכה, על פי הראשונים שפוסקים שמברכים על מנהג.
+{{ש}} הקשה עליו ה'''שו"ת חכם צבי''' {{מ|סימן פח}}:
+# השו"ע פסק כרמב"ם שלא מברכים על הלל, כי זה מנהג, אז למה כאן הוא פוסק שמברכים על מנהג?{{הערה|אפילו אם תאמר כמו הריב"ש לעיל שאנחנו מדליקים בבית הכנסת כי אנחנו לא יכולים להדליק בחלון, ולכן בשביל פרסומי ניסא מדליקים בבית הכנסת בברכה - עדיין זה לא חידוש שאנחנו יכולים לחדש מדעתנו}}
+# בקידוש בבית הכנסת (כפי שראינו לעיל) השו"ע פוסק שעדיף לא לברך.
+== הדלקה במקומות ציבוריים ==
+בדורות האחרונים צצה שאלה לגבי הדלקות במסיבות, אסיפות ציבור ונוער, משחקי כדורגל וכד'. ונשאלה שאלה - האם מותר לברך על הדלקות כאלה?
+* ב'''מנחת יצחק''' {{מ|חלק ו' סי' ס"ה אות ג'}} מביא שאי אפשר לברך בהדלקות ציבוריות, כי אנחנו לא יכולים לחדש ברכות שלא שיערו אבותינו. ובמיוחד שעיקרם של אסיפות כאלה אין רוח חכמים נוחה הימנם. וכן כתב ה'''ציץ אליעזר''' {{מ|חלק טו סי' ל'}} שאין לברך, כי גם על ברכה בבית כנסת לא כל כך ברור שאפשר לברך, והיו גדולים שנהגו לא לברך (אע"פ שבשו"ע פסק שמברכים) ולכן אין בכוחו להוסיף לחדש ברכות. ויש להמנע מלברך. וכן פסק '''שבט הלוי''' {{מ|ח"ד סי' ס"ה}} וכן ב'''שו"ת דברי יציב''' {{מ|או"ח סי' רפו}}
+* אולם ב'''משנת יעקב''' {{מ|על הרמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ד אות ג'}} כתב שאפשר לברך במקום ציבורי, כמו שמדליקים בבית הכנסת או בבית המדרש. אף שאין בזה מתקנת חכמים אלא מהנהגה שהנהיגו ישראל להדליק, אבל יש בזה פרסומי ניסא אפילו יותר מבית הכנסת.
+* ה'''יביע אומר''' {{מ|חלק ז' או"ח סי נ"ז אות ו'}} מביא את הדעות, ופוסק שנראה שהנוהגים לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבות כאלה (שהם מסיבות חיוביות עם דברי תורה ומוסר לקרב את ה' במקהלות) יש להם על מה שיסמוכו, כיון שיש בזה משום פרסומי ניסא. ומביא שטוב להתפלל ערבית בציבור מיד אחרי ההדלקה כפי שנוהגים בבית הכנסת.
+* ה'''מקראי קודש''' {{הל' חנוכה, פרק י' סע' ז}} מביא בשם ה'''ילקוט יוסף''' שאפשר להדליק בברכה אם מתפללים שם מנחה וערבית במניין. {{ש}} ובשם '''הרב מרדכי אליהו''' שאפשר להדליק בברכה אפילו אם מתפללים רק ערבית במניין, או במקום כינוס של חיילים אפילו אם הם לא מתפללים כלל. (כי יש אומרים שהם פטורים מערבית) {{ש}} ובשם '''הרב שאול ישראלי''' שאפשר להדליק בברכה אפילו אם אין מתפללים שם כלל.
+* ב'''פניני הלכה''' {{מ|זמנים יב, טו והערה 18}} מוסיף שכאשר אפשר עדיף לכבד יהודי שאינו רגיל במצוות לברך, וכך יהיה ניכר שהמצוות שייכות לכל ישראל, דתיים וחילוניים כאחד. וסומך על דברי המשנה ברורה {{מ|שו”ע או”ח רטו, ג, ומ”ב יד שעה”צ יד}} שגדול שלומד ברכות יכול לברך.
 == ראו גם ==
-*
+* [[זמן הדלקת נרות חנוכה]]
-*
+* [[מקום הדלקת נר חנוכה]]
 == שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
-* [http://www.example.com התוכן בקישור], באתר (שם האתר)
+* [https://ph.yhb.org.il/05-12-14/ הדלקה בבית הכנסת], באתר פניני הלכה
+* [https://ph.yhb.org.il/05-12-15/ הדלקה במקומות ציבוריים], באתר פניני הלכה
+* [https://olamot.net/shiur/%D7%A0%D7%A8-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA הדלקה בבית הכנסת] באתר עולמות
 == הערות שוליים ==
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אורח חיים סימן תרעא]]