82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת קידוש בשבת ויום טוב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לשיטת הרמב"ם (זמנים שבת, כט) הקידוש על היין הוא רק מדרבנן. | לשיטת הרמב"ם (זמנים שבת, כט) הקידוש על היין הוא רק מדרבנן. | ||
==חיוב נשים בקידוש == | ==חובת נשים וקטנים בקידוש== | ||
===חיוב נשים בקידוש === | |||
בגמרא ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%91 ברכות כ ב]) נכתב שנשים חייבות בקידוש אף על פי שהוא מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות בהם, מפני שהוקש זכור לשמור, ומכיוון שהנשים מחויבות בשמירה מחויבות גם בזכירה, כלומר בקידוש. | בגמרא ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%91 ברכות כ ב]) נכתב שנשים חייבות בקידוש אף על פי שהוא מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות בהם, מפני שהוקש זכור לשמור, ומכיוון שהנשים מחויבות בשמירה מחויבות גם בזכירה, כלומר בקידוש. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
הגר"א פסק כשיטת השולחן ערוך. אמנם ה"שער הציון" מביא את המרש"ל והב"ח שמחמירים בכך. המשנה ברורה מחמיר שעל כל פנים לא תוציא אנשים שאינם מבני ביתה כי זילא מילתא. | הגר"א פסק כשיטת השולחן ערוך. אמנם ה"שער הציון" מביא את המרש"ל והב"ח שמחמירים בכך. המשנה ברורה מחמיר שעל כל פנים לא תוציא אנשים שאינם מבני ביתה כי זילא מילתא. | ||
==חיוב קטן בקידוש== | ===חיוב קטן בקידוש=== | ||
הראשון שהתייחס לדיון האם קטנים חייבים בקידוש הוא ר‘ שמואל הנגיד (הובא ב: [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9385&st=&pgnum=239&hilite= ספר העתים קנה]) שכתב כי קטן כיון שאינו מחויב בקידוש אינו מוציא אחרים ידי חובתם. | הראשון שהתייחס לדיון האם קטנים חייבים בקידוש הוא ר‘ שמואל הנגיד (הובא ב: [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9385&st=&pgnum=239&hilite= ספר העתים קנה]) שכתב כי קטן כיון שאינו מחויב בקידוש אינו מוציא אחרים ידי חובתם. | ||
לשיטת הדרך חיים קטן שלא התפלל עדיין והגיע לגיל חינוך יכול להוציא גדול. אולם כשהתפלל, זה תרי דרבנן ולא מוציא. המשנה ברורה מפקפק בכך וטוען כי יש להימנע מלצאת ידי חובה על ידי קטן. | לשיטת הדרך חיים קטן שלא התפלל עדיין והגיע לגיל חינוך יכול להוציא גדול. אולם כשהתפלל, זה תרי דרבנן ולא מוציא. המשנה ברורה מפקפק בכך וטוען כי יש להימנע מלצאת ידי חובה על ידי קטן. | ||
==האם גבר שיצא ידי חובת קידוש בבית הכנסת יכול להוציא את בני ביתו== | ===האם גבר שיצא ידי חובת קידוש בבית הכנסת יכול להוציא את בני ביתו=== | ||
האחרונים דנו בשאלה האם לפי השיטות שגבר יצא ידי חובת קידוש בבית הכנסת, הוא יכול להוציא את בני ביתו. הראשון שהעלה סוגיה זו הוא הוא רבי יחזקאל לנדאו ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%93%D7%92%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%91%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A2%D7%90 דגול מרבבה על מגן אברהם רעא]). הוא הסתפק וטען כי המקרה כאן שונה משאר הברכות שבהם מי שיצא ידי חובה יכול להוציא אחרים שלא יצאו מפני שבחיוב שאר ברכות מי שיצא מוציא מטעם ערבות, ש"כל ישראל ערבים זה לזה", אך במקרה הנוכחי יש להסתפק האם נשים הם בכלל הערבות או שהאנשים שקבלו ערבות בהר גריזים והר עיבל לא קבלו גם בשביל הנשים. המקור לכך שרק הגברים היו בדין ערבות הוא ה'''רא"ש''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%22%D7%A9/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92 ברכות ג יג]) שכתב כך בנוגע לברכת המזון. | האחרונים דנו בשאלה האם לפי השיטות שגבר יצא ידי חובת קידוש בבית הכנסת, הוא יכול להוציא את בני ביתו. הראשון שהעלה סוגיה זו הוא הוא רבי יחזקאל לנדאו ([https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%93%D7%92%D7%95%D7%9C_%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%91%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A2%D7%90 דגול מרבבה על מגן אברהם רעא]). הוא הסתפק וטען כי המקרה כאן שונה משאר הברכות שבהם מי שיצא ידי חובה יכול להוציא אחרים שלא יצאו מפני שבחיוב שאר ברכות מי שיצא מוציא מטעם ערבות, ש"כל ישראל ערבים זה לזה", אך במקרה הנוכחי יש להסתפק האם נשים הם בכלל הערבות או שהאנשים שקבלו ערבות בהר גריזים והר עיבל לא קבלו גם בשביל הנשים. המקור לכך שרק הגברים היו בדין ערבות הוא ה'''רא"ש''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%22%D7%A9/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92 ברכות ג יג]) שכתב כך בנוגע לברכת המזון. | ||
ר‘ עקיבא איגר חלק על ה"דגול מרבבה" וכתב שאין חילוק בין אנשים לנשים לעניין ערבות וכל כוונת הרא"ש הוא לומר שמי שאינו בר חיוב במצוה זו אינו בכלל ערבות על אחרים. לפי שיטתו בין איש ובין אישה יכולים לחזור על הקידוש כדי להוציא בן או בת, כיון ששניהם מחויבים באותה מידה ולכן ערבים לאחרים. כך כתב גם בציץ אליעזר ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14511&st=&pgnum=108&hilite= יב לז]). | ר‘ עקיבא איגר חלק על ה"דגול מרבבה" וכתב שאין חילוק בין אנשים לנשים לעניין ערבות וכל כוונת הרא"ש הוא לומר שמי שאינו בר חיוב במצוה זו אינו בכלל ערבות על אחרים. לפי שיטתו בין איש ובין אישה יכולים לחזור על הקידוש כדי להוציא בן או בת, כיון ששניהם מחויבים באותה מידה ולכן ערבים לאחרים. כך כתב גם בציץ אליעזר ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14511&st=&pgnum=108&hilite= יב לז]). | ||