19
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שואלין ודורשין בהלכות החג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
עורך תורני (שיחה | תרומות) מ (עורך תורני העביר את הדף שואלין ודורשין בהלכות הפסח לשם שואלין ודורשין בהלכות החג: שם יותר מתאים) |
עורך תורני (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בגדר דין "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח", האם החיוב מתחיל שלושים יום קודם הפסח או בו ביום; האם מדאורייתא או מרבנן; חיוב הדין בפסח עצמו. | בגדר דין "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח", האם החיוב מתחיל שלושים יום קודם הפסח או בו ביום; האם מדאורייתא או מרבנן; חיוב הדין בפסח עצמו. | ||
==יסוד הדין והגדרתו== | ==יסוד הדין והגדרתו== | ||
איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום". וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל"ב.): "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג". | איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'". וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל"ב.): "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג". | ||
עוד איתא ב'''גמרא''' (עבודה זרה, ה:), "ג' ימים אסור לשאת ולתת עמהם וכו'. ומי בעינן כולי האי? והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט, ואלו הן: עיו"ט האחרון של חג, עיו"ט הראשון של פסח, וערב עצרת, וערב ר"ה, וכדברי ר' יוסי הגלילי – אף ערב יוה"כ בגליל! התם דלאכילה סגיא בחד יומא, הכא דלהקרבה בעינן תלתא יומי. ולהקרבה סגי בתלתא יומי? והתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום, רשב"ג אומר: שתי שבתות! אנן דשכיחי מומין דפסלי אפילו בדוקין שבעין – בעינן תלתין יומין, אינהו דמחוסר אבר אית להו – בתלתא יומי סגי…" | |||
לעומת התלמוד בבלי, ב'''תלמוד ירושלמי''' (פסחים פ"א, ה"א) מובא נוסח שונה: "שואלין בהלכות פסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג. בבית וועד שואלין קודם לשלשים יום. רשב"ג אומר שתי שבתות." | |||
ה'''רמב"ם''' (הלכות תפילה, י"ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: "ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד". | |||
===מחלוקת הראשונים בביאור הדין=== | ===מחלוקת הראשונים בביאור הדין=== | ||
ה'''רשב"א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב"א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד"ה 'הא') ו'''הר"ן''' (על הרי"ף שם ד"ה 'העושה'; מגילה ד. ד"ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): "'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה". ה'''ט"ז''' (אורח חיים, סי' תכ"ט, סעיף ק"א) מציין שיש בכך נפק"מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ"ז.).}}. ה'''רשב"א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ"ט, ד"ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב"א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'", ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. | ה'''רשב"א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב"א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד"ה 'הא') ו'''הר"ן''' (על הרי"ף שם ד"ה 'העושה'; מגילה ד. ד"ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): "'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה". ה'''ט"ז''' (אורח חיים, סי' תכ"ט, סעיף ק"א) מציין שיש בכך נפק"מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ"ז.).}}. ה'''רשב"א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ"ט, ד"ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב"א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'", ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. | ||