19
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שואלין ודורשין בהלכות החג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הגהה
עורך תורני (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
עורך תורני (שיחה | תרומות) מ (הגהה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו"ע אורח חיים תכ"ט ס"א}} | {{מקורות|פסחים ו.|מגילה ד. לב.-לב:|||טור ושו"ע אורח חיים תכ"ט ס"א}} | ||
"שואלין ודורשין בהלכות החג" הוא תקנה שייסד משה רבנו, המחייבת לשאול ולדרוש בענייני החג. בתלמוד ובראשונים קיימת מחלוקת על זמן קיום התקנה, והאם היא מדאורייתא או מרבנן. | |||
==יסוד הדין והגדרתו== | ==יסוד הדין והגדרתו== | ||
איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'". וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל"ב.): "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג". | איתא ב'''גמרא''' (פסחים ו.) "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר על הפסח שני שנאמר 'ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו' וכתיב 'ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם'". וכן איתא ב'''מגילה''' (ד., ל"ב.): "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג". | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ה'''רמב"ם''' (הלכות תפילה, י"ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: "ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד". | ה'''רמב"ם''' (הלכות תפילה, י"ג, ח) להלכה פסק שדין של 'שלשים יום קודם החג' הוא תקף רק בנוגע לחובת ביעור 'המפרש לים והיוצא בשיירה', ש'שלשים יום קודם החג' הוא תאריך תקף לחובת בדיקת חמץ, ובנוגע לדין 'שואלין ודורשין' פסק לפי הגמרא במגילה, ששואלין ודורשין בפסח עצמו: "ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו ושואלין ודורשין בענינו של יום בכל מועד ומועד". | ||
==מחלוקת הראשונים בביאור הדין== | |||
ה'''רשב"א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב"א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד"ה 'הא') ו'''הר"ן''' (על הרי"ף שם ד"ה 'העושה'; מגילה ד. ד"ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): "'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה". ה'''ט"ז''' (אורח חיים, סי' תכ"ט, סעיף ק"א) מציין שיש בכך נפק"מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ"ז.).}}. ה'''רשב"א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ"ט, ד"ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב"א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'", ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. | ה'''רשב"א''' (מגילה ד. ל.) וה'''ריטב"א''' (מגילה ד.) וה'''מאירי''' (פסחים ו. ד"ה 'הא') ו'''הר"ן''' (על הרי"ף שם ד"ה 'העושה'; מגילה ד. ד"ה 'פורים') ביארו שכאשר שני תלמידים שואלין בזמן זה, יש להקדים ולענות לתלמיד השואל בהלכות פסח ונקרא 'שואל כעניין'{{הערה|על-פי '''אבות''' (פרק ה', משנה ז'): "'שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם, חכם וכו' שואל כעניין ומשיב כהלכה". ה'''ט"ז''' (אורח חיים, סי' תכ"ט, סעיף ק"א) מציין שיש בכך נפק"מ לדיני ממונות, לדין שאלה בבעלים, שכן מחויב לענות לשאלותיהם בהלכות הפסח ונחשב כ'מושאל' ומשועבד להם באותו זמן, כדברי ה'''גמרא''' (בבא-מציעא, צ"ז.).}}. ה'''רשב"א''' (מגילה ד., ל.) אמנם לא הזכיר שיש להקדים ולענות לשואל בהלכות הפסח, אך מבאר שנחשב כ'שואל לעניין'. אך יש לציין את דברי ה'''ביאור הלכה''' (סי' תכ"ט, ד"ה 'שואלין') שסובר שכך גם דעת הרשב"א ב'''מגילה''' (ל.).}}, אך אינם מחייבים על הרב לדרוש הלכות אלו אלא בפסח עצמו, כדברי ה'''גמרא''' (מגילה ד., לב.) "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום, הלכות פסח בפסח כו'", ולומדים מכך שהחיוב לדרוש חל בפסח עצמו בלבד. | ||
וכן | וכן לומדים מה'''משנה''' (מגילה לא.) הלומדת מהפסוק (ויקרא כד מד) "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל", שמצותן שיהו קורין כלא חד ואחד בזמנו. וכן מבואר ב'''גמרא''' (שם, לב.) 'תנו רבנן משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשים בענינו של יום פסח בפסח כו'". | ||
ה'''רשב"א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ"ט:) "שואלין בהלכות הפסח כו'", בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא "משה תיקן להם לישראל כו'", שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי"ף''' (פסחים ו.) "שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'." | ה'''רשב"א''' (מגילה ל.) מדייק מלשון הברייתא (שם כ"ט:) "שואלין בהלכות הפסח כו'", בהעדר המילה 'דורשין', שבשלשים יום קודם הפסח החיוב הוא רק להקדים את השואל בענייני הפסח. ואילו מכך שבסוף המסכת (שם, לב.) מובא "משה תיקן להם לישראל כו'", שם נקטו 'דורשין', משום שביום טוב עצמו יש חיוב לדרוש. ה'''ביאור הלכה''' ציין שאף גירסת ה'''רי"ף''' (פסחים ו.) "שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום כו'." | ||