הבדלים בין גרסאות בדף "חוזר וניעור"

'''חוזר וניעור''' הוא נידון באופן שנפל איסור לתוך היתר ו[[ביטול ברוב|התבטל ברוב]] ולאחר מכן נתרבה שוב האיסור, האם דנים את התערובת מחדש או שאומרים '''קמא קמא בטיל''' ומצטרף לשיעור רוב ההיתר לבטל את מה האיסור שמתרבה עליו.

ישנם שני דינים ששניהם מובאים במשניות ובגמרא, דין '''קמא קמא בטיל''' שפירושו שהמיעוט בטל ברוב ומצטרף לרוב כך שגם אם אח"כ נוסף עוד אנו דנים אותו כמיעוט, דין '''חוזר וניעור''' שפירושו שאף שהיה ביטול ברוב מכל מקום אם הוסיף עוד מהמיעוט חוזר וניעור אם שאר המיעוט שבתערובות ומצטרף לבטל את השאר ולהלן נביא את המקורות לשני הדינים:

*בגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|עג|א|עג, א}} מובא דינו של רב דימי בשם רבי יוחנן 'המערה יין לבור אפי' כל היום כולו קמא קמא בטיל' ולהלן נביא את דיון הראשונים בזה.

*משנה בערלה {{ויקיטקסט|משנה_ערלה_ב_ג|פרק ב, ג}} 'הערלה מעלה את הכלאים, והכלאים את הערלה, והערלה את הערלה. כיצד? סאה ערלה שנפלה למאתים, ואחר כך נפלה סאה ועוד ערלה, או סאה ועוד של כלאי הכרם, זו היא שהערלה מעלה את הכלאים, והכלאים את הערלה, והערלה את הערלה' כלומר שהערלה שנפלה לפני כן מצטרפת אם השאר לבטל את הערלה שנופלת אח"כ.

*גמרא בזבחים {{גמרא|זבחים|עח|א|עח, א}} 'דם לתוך המים, ראשון ראשון בטל' יש מהראשונים שמבארים גמרא זו שזה חומרא מיוחדת בדם.

*בגמרא בבכורות {{גמרא|בכורות|כב|א|כב, א}} 'הלוקח ציר מעם הארץ משיקו במים וטהור, אמר רב ירמיה לא שנו אלא לטבול בהם פיתו אבל לקדרה אסור, מצא מין את מינו וניעור' ואביי שם בסוגיא חולק עליו שרק טומאה מעוררת טומאה ואין טהרה מעוררת טומאה.

*משנה בתרומות {{ויקיטקסט|משנה_תרומות_ה_ב|פרק ה, ב}} 'סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה חולין טהורין, רבי אליעזר אומר, תירום ותשרף, שאני אומר, סאה שנפלה היא סאה שעלתה. וחכמים אומרים, תעלה ותאכל ניקודים או קליות, או תילוש במי פירות, או תתחלק לעיסות, כדי שלא יהא במקום אחד כביצה'

*גמרא בשבת {{גמרא|שבת|סה|ב|סה, ב}} 'שמא ירבו נוטפים על הזוחלים' באופן שרוצה לטבול בנהר שכשר למקוה יש חשש שירבו הגשמים שהם '''נוטפים'''' שאסורים בטבילה על ה'''זוחלים''' של הנהר הכשרים בטבילה.

מפשטות דברי הראשונים משמע שזה מדאורייתא וכן נקטו ה'''פרי חדש''' {{מ|צט, ס"ק כא ד"ה הנה}} וה'''פרי מגדים''' {{מ|או"ח תנ"ב, א"א סק"ו}} וה'''יד יהודה''' {{מ|צט, ס"ק כה}} וה'''יבין דעת''' {{מ|צט ס"ק יא}} וה'''חזון איש''' {{מ|כ"ח, ס"ק י"ח}}

אמנם דעת ה'''פלתי''' {{מ|צט, כא}} שזה רק חומרא דרבנן.

נחלקו הראשונים מתי נאמר הדין של קמא קמא בטיל ומתי אומרים מצא מין את מינו וניעור וישנם ג' שיטות מרכזיות:

דעת '''הרא"ש''' בחולין {{ויקיטקסט|רבינו_אשר_על_הש"ס/פסקי_הרא"ש/חולין/פרק_ז#סימן_לז|פרק שביעי, סימן ל"ז}} שבכל גוונא אומרים מצא מין את מינו וניעור, ודינו של רב דימי בעבודה זרה לא נאמר אלא ביין נסך באופן שהשפיכה הייתה על ידי חבית שבצורה כזו החמירו שלא יתבטל או באופן שמזג יין היתר לתוך בור יין נסך והחמירו ביין נסך שאיך ההיתר מצטרף לבטל את היין שבבור וקמא קמא בטיל

דעת '''הראב"ד''' בעבודה זרה {{מ|שם}} שבכל גוונא אומרים קמא קמא בטיל למעט אופנים מסויימים ששם נאמר הדין חוזר וניעור כמו לגבי טומאה שהחמירו בכך או באופן שהיה הפסק בין נפילה לנפילה

ה'''פרי חדש''' {{מ|שם, ס"ק כא}} ו'''הגר"א''' {{מ|שם, ס"ק טו}} מחלקים בין שיעור דאורייתא של שישים בלח או חד בתרי יבש ביבש לבין שיעור דרבנן של אחד במאה או מאתיים, שבשיעור דרבנן והתרבה לא אומרים חוזר וניעור מה שאין כן בשיעור ביטול בדאורייתא. באיסור דרבנן, דעת ה'''פרי מגדים''' {{מ|שפד ס"ק כא}} שבאופן כזה אומרים חוזר וניעור אף לשיטתם, אמנם דעת ה'''דרכי תשובה''' {{מ|ביו"ד שם, ס"ק צב}} שגם באופן כזה לא אומרים חוזר וניעור.

לח בלח מין בשאינו מינו דינו שאינו מתבטל אלא כשבטל טעמו היות ו[[טעם כעיקר]] (ונחלקו בראשונים אם מדאורייתא או מדרבנן), יש לדון באופן שהתבטל בשישים ואח"כ נתרבה שוב טעם האיסור אם בכה"ג אומרים 'חוזר וניעור', '''דעת הש"ך''' {{מ|צט, ו}} שבאופן כזה אומרים חוזר וניעור, אמנם ממשמעות הראב"ד שהובא לעיל משתמע שגם באופן כזה אמרינן קמא קמא בטיל ואין חוזר וניעור.

דעת רוב הראשונים שבאופן שנפל תרומה לתערובת שהדין הוא שצריך להרים מהתערובת כשיעור התרומה שנפלה, אם נפל אח"כ שוב לא אומרים קמא בטיל אלא מצטרף לתרומה שנפלה מקודם לאסור את התערובת {{הערה|ראה למשל בר"ן בעבודה זרה לו, א}} אמנם הרא"ש בחולין שהובא לעיל חולק ומוכיח שגם באופן כזה אילו לא הדין של מצא מין את מינו וניעור גם באופן כזה היה הדין של קמא בטיל.

'''דעת המרדכי''' בבא קמא {{מ|סוף סימן קיט}} שכל הדין של קמא בטיל הוא רק באופן שנודע לנו מהתערובת קודם שהתרבה האיסור אך באופן שלא נודע לנו מהתערובת ורק אח"כ שהתרבה האיסור נודע לנו, באופן כזה אומרים מצא מין את מינו ונעור והאיסור הראשון שנפל לא התבטל והביא כן גם בשם '''הרשב"ם ראב"ן וריב"א''' וכן מובא גם ב'''הגהות שערי דורא''' {{מ|לט, א}} וב'''איסור והיתר הארוך''' {{מ|כלל כד, דין י'}} אמנם לדעתו יש לחלק בין לח ביבש ובין טעמו וממשו לטעמו בלא ממשו וכן פסק '''הש"ך''' {{מ|שם}} להלכה.

יש מהאחרונים שסוברים שתערובת לח בלח אין צריך ידיעה מוקדמת בתערובת כדי שיתבטל וכך סברו '''הבית שלמה''' {{מ|או"ח, פז}} וה'''נפש חיה''' {{מ|סימן יח}} וה'''חלקת יואב''' {{מ|תנינא טז}} וכן הביא '''המשנה ברורה''' להלכה בהלכות פסח {{מ|תמז, ס"ק לב}} בשם '''המקור חיים''' {{מ|שם ס"ק ט}} וה'''נשמת אדם''' {{מ|אות כח}}.{{הערה|אמנם המרדכי שמחדש דין זה מדבר באופן שעירה יין נסך והיינו בלח, אך משמע מהפוסקים שאם חידוש זה לא הסכימו איתו.}}

'''רבנו תם''' בתוספות בבכורות {{גמרא|בכורות|כב|ב|כב, ב}} ו'''הראב"ד''' בעבודה זרה {{מ|שם}} מחלקים בין אופן שהאיסור נוסף ללא הפסקה שבאופן כזה לא אומרים קמא בטיל אלא מיד חוזר וניעור ומצטרף לשאר לבטל את התערבות, למקום שבו היה הפסק בין נפילה לנפילה שבכה"ג אנו אומרים קמא קמא בטיל ואף שאח"כ התרבה שוב לא מצטרף לבטל. כעין זה מצינו ב'''ריב"ם''' בתוס' {{מ|שם}} שמחלק בין אופן שהדרך הטבעי הוא שמתרבה כמו בגידול שהאופן הטבעי הוא שימשיך ויתרבה שבאופן כזה לא אומרים קמא בטל מה שאין כן במקום שתלוי באדם שאז אומרים קמא בטיל. וכן סובר '''תוס' ר"י מפאריס''' בעבודה זרה {{מ|שם}}.

'''הראשונים''' בעבודה זרה {{מ|שם}}{{הערה|התוס' הרא"ש והרשב"א}} נקטו שבאופן שמקלח יין מגיגית לבור לא אומרים חוזר וניעור. אמנם מתבאר בדבריהם שזה חידוש ביין נסך שבצורה כזו חכמים החמירו לאסור את התערובת. {{הערה|ובכך מיישבים את הסוגיא בעבודה זרה שלא יסתור את הדין הרגיל של חוזר וניעור.}}

נחלקו הראשונים בתערובת של חמץ שהתבטלה לפני פסח ובפסח דין החמץ במשהו האם אמרינן חוזר וניעור והתערובת נאסרת או שכבר שנפסק דין התערובת לפני פסח גם בפסח יהיה מותר.

דעת '''הרא"ש''' {{מ|פסחים פ"ב, ה}} דלא אמרינן חוזר וניעור. ו'''הרמב"ם''' {{רמב"ם|חמץ ומצה|ד|יב|חמץ ומצה ד, יב}} סובר שבפסח התערובת נאסרת. '''ולהלכה''' השו"ע באו"ח {{שוע|אורח חיים|תמז|תמז, ד}} מביא ב' דעות והרמ"א מכריע שבלח אינו חוזר וניעור וביבש חוזר וניעור ומקורו מדברי '''התרומת הדשן''' {{מ|ח"א, קיד}}. וכן נקטו גם ה'''דגול מרבבה''' {{מ|ע"ד המג"א סקמ"ה}} ו'''החזון איש''' {{מ|קיט, ה ד"ה אח"כ}}{{הערה|החזו"א מבאר כן גם בדעת הרשב"א}}

בגמרא בעבודה זרה {{מ|שם}} מצינו את חידושו של רב דימי שאל אף שיין נסך דינו במשהו שאפי' באלף לא בטיל מכל מקום המערה יין מחבית לבור אפי' כל היום כולו קמא קמא בטיל ונחלקו הראשונים לבאר מה התחדש בדבריו ואיזה חומרא החמירו ביין נסך.

'''להלכה:''' בשו"ע יו"ד {{שוע|יורה דעה|קלד|קלד, א}} פוסק כהרמב"ם והר"ן, והש"ך {{מ|שם}} מקל בהפסד מרובה לסמוך על שיטת התוס' והרמב"ן.

בגמרא בנדרים {{גמרא|נדרים|נז|ב|נז, ב}} ובמשנה בתרומות {{ויקיטקסט|משנה_תרומות_פרק_ה_ט|ה, ט}} מבואר שאומרים חוזר וניעור גם באופן שהתבטל ההיתר באיסור ונחלקו הראשונים האם דין זה שונה במהותו מדין חוזר וניעור באיסור שנתערב שאף באופנים שבאיסור לא אמרינן חוזר וניעור מכל מקום בהיתר נגיד חוזר וניעור.

דעת '''רש"י''' {{מ|בעבודה זרה שם}} ו'''התוס'''' {{מ|בבכורות שם}} שלרב דימי שלא אומרים חוזר וניעור ה"ה שגם בהיתר לא נאמר חוזר וניעור, אמנם שיטת '''הרמב"ן''' ועוד ראשונים בעבודה זרה {{מ|שם}} סוברים שבהיתר לכו"ע אמרינן חוזר וניעור ש'היתר לא בטיל'. דעת '''המהרי"ל''' {{מ|סי' קפו}} שלא אמרינן בהיתר חוזר וניעור לקולא.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יורה דעה סימן צט]]