9,997
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה"
←מחלוקת האמוראים
מ |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== סוגיות הגמרא == | == סוגיות הגמרא == | ||
=== מחלוקת האמוראים === | === מחלוקת האמוראים === | ||
ה'''גמרא''' (שבת כא א-ב) מביאה דברי רב הונא שאומר שהשמנים והפתילות הפסולים לנר שבת, פסולים כמו כן לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת חנוכה. | ה'''גמרא''' (שבת כא א-ב) מביאה מחלוקת אמוראים משולשת לגבי השאלה האם פתילות ושמנים הפסולים לנר שבת, כשרים הם לנר חנוכה או לא. | ||
<BR/>רבא | דעת רב הונא שכל הפתילות והשמנים הפסולים לנר שבת פסולים כמו כן גם לנר חנוכה, בין ביום חול ובין בשבת חנוכה. <BR/> | ||
דעת רב חסדא שכשרים הם ביום חול אבל פסולים לנר חנוכה שמליקים בערב שבת. <BR/> | |||
ואילו דעת רבי זירא בשם רב שפתילות ושמנים הפסולים לנר שבת, כשרים להדליק בהם נרות חנוכה, בין בימי החול ובין בשבת. | |||
דברי רב הונא שאומר שהשמנים והפתילות הפסולים לנר שבת, פסולים כמו כן לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת חנוכה. | |||
<BR/>רבא מבאר שטעמו של רב הונא מתחלק לשני דינים שונים, טעם ליום חול וטעם לשבת. הסיבה שביום חול אסור להדליק בפתילות ושמנים שאינם משובחים היא מפני שכבתה זקוק לה, כלומר שאם הנר יכבה תוך הזמן, צריך הוא לחזור ולהדליקו. ואילו הטעם לכך שגם בשבת אסור להדליק בפתילות ושמנים גרועים היא מפני שמותר להשתמש לאורה, כלומר, ולכן בשבת יש חשש שמא יטה. לכן סובר רב הונא שצריך להדליק בשמן ופתילה טובים שאינם מסכסכים את האור ואין בהם חשש שמא יטה. | |||
<BR/>רב חסדא לעומת זאת חולק ואומר שמותר להדליק נר חנוכה בשמנים ופתילות הפסולים לנר שבת, אולם זהו דווקא ביום חול, אך נר חנוכה שמדליק בערב שבת אסור. ומסבירה הגמרא שסובר הוא שאם כבתה אין זקוק לה ולכן אין צורך להדליק מראש באופן שלא יכבה הנר באמצע. אמנם לענין הנאה מן הנרות מודה הוא לרב הונא שמותר להשתמש לאורה, ולכן בנר חנוכה שמדליק בערב שבת אין להדליק בשמנים ופתילות גרועים, שמא יטה את הנר. | <BR/>רב חסדא לעומת זאת חולק ואומר שמותר להדליק נר חנוכה בשמנים ופתילות הפסולים לנר שבת, אולם זהו דווקא ביום חול, אך נר חנוכה שמדליק בערב שבת אסור. ומסבירה הגמרא שסובר הוא שאם כבתה אין זקוק לה ולכן אין צורך להדליק מראש באופן שלא יכבה הנר באמצע. אמנם לענין הנאה מן הנרות מודה הוא לרב הונא שמותר להשתמש לאורה, ולכן בנר חנוכה שמדליק בערב שבת אין להדליק בשמנים ופתילות גרועים, שמא יטה את הנר. | ||
<BR/> | <BR/>את הדעה השלישית, דעת רב, מסביר ר' ירמיה באופן דומה, שפתילות ושמנים הפסולים לנר שבת כשרים הם לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת, לפי שכבתה אין זקוק לה, כלומר אינו צריך לחזור ולהדליקה, ולכן יכול מלכתחילה להדליק בנר גרוע. וכן אסור להשתמש לאורה בשבת, ולכן אין חשש שמא יבוא להטות בשבת. | ||
הראשונים כולם פסקו הלכה כר' זירא, שפתילות ושמנים שאסור להדליק בהם בשבת מותר להדליק בהם בחנוכה, בין בחול בין בשבת, משום שכבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעג א). | הראשונים כולם פסקו הלכה כר' זירא, שפתילות ושמנים שאסור להדליק בהם בשבת מותר להדליק בהם בחנוכה, בין בחול בין בשבת, משום שכבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרעג א). | ||
| שורה 27: | שורה 33: | ||
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''רמב"ן''' (מלחמות ה' ט א) שלא משום קדושה שיש בהם הם אסורים, אלא אף שאין בה קדושה אין לנהוג בה מנהג בזיון בשעת קיום המצוה עצמה, שכשמשתמש לאורה לצורך מצוה אחרת, מראה בזה כאילו אותה מצוה אינה חביבה לו. וכיון שהשימוש בהם אסור בשעה שדולקים, הרי מקצה הוא אותם מדעתו עד סוף זמן המצוה ונאסרו בכל תשמישין שבעולם. כן העתיק ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש שני, והסביר שדעת המתירים להשתמש לאורה, סוברים הם שלא כל תשמיש ביזוי הוא, דדווקא היכא שמתמש בגופו של נר, אבל כשמשתמש רק לאורו לאו בזוי הוא. | <BR/>לעומת זאת דעת ה'''רמב"ן''' (מלחמות ה' ט א) שלא משום קדושה שיש בהם הם אסורים, אלא אף שאין בה קדושה אין לנהוג בה מנהג בזיון בשעת קיום המצוה עצמה, שכשמשתמש לאורה לצורך מצוה אחרת, מראה בזה כאילו אותה מצוה אינה חביבה לו. וכיון שהשימוש בהם אסור בשעה שדולקים, הרי מקצה הוא אותם מדעתו עד סוף זמן המצוה ונאסרו בכל תשמישין שבעולם. כן העתיק ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש שני, והסביר שדעת המתירים להשתמש לאורה, סוברים הם שלא כל תשמיש ביזוי הוא, דדווקא היכא שמתמש בגופו של נר, אבל כשמשתמש רק לאורו לאו בזוי הוא. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (כא א ד"ה זה שביארנו) הביא את שני הפירושים, וצידד כפירוש הרמב"ן שהוא משום ביזוי מצוה. ולמד כן גם בדעת הרי"ף שאסר הרצאת מעות, אך התיר להשתמש בשמן לאחר חצי שעה, והרי אם קדושה יש בהם, ודאי יש לאסור אף לאחר זמן המצוה. | <BR/>ה'''מאירי''' (כא א ד"ה זה שביארנו) הביא את שני הפירושים, וצידד כפירוש הרמב"ן שהוא משום ביזוי מצוה. ולמד כן גם בדעת הרי"ף שאסר הרצאת מעות, אך התיר להשתמש בשמן לאחר חצי שעה, והרי אם קדושה יש בהם, ודאי יש לאסור אף לאחר זמן המצוה. | ||
=== הרצאת מעות כנגד נר חנוכה === | === הרצאת מעות כנגד נר חנוכה === | ||
בהמשך ה'''גמרא''' (כב א) מביאה דברי רב יהודה שאסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה. ומביאה הגמרא תמיהת שמואל על דבריו, וכי נר קדושה יש בו? למה שיהיה אסור להרצות מעות כנגדו. ומתרץ שם רב יוסף שאף שנר חנוכה אין בו קדושה, מ"מ האיסור בזה הוא כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, וכשם שאומרת הברייתא לגבי [[כיסוי הדם]], ש[[אסור לכסותו ברגל]] כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו. | בהמשך ה'''גמרא''' (כב א) מביאה דברי רב יהודה שאסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה. ומביאה הגמרא תמיהת שמואל על דבריו, וכי נר קדושה יש בו? למה שיהיה אסור להרצות מעות כנגדו. ומתרץ שם רב יוסף שאף שנר חנוכה אין בו קדושה, מ"מ האיסור בזה הוא כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, וכשם שאומרת הברייתא לגבי [[כיסוי הדם]], ש[[אסור לכסותו ברגל]] כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו. | ||