9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן תפילת שחרית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 37: | שורה 37: | ||
== תחילת הזמן == | == תחילת הזמן == | ||
=== קודם הנץ החמה === | === קודם הנץ החמה === | ||
כתב ה'''רא"ש''' (ד א) שאף שעיקר זמן תפילת שחרית הוא עם הנץ החמה, כפי שלמדו ב'''גמרא''' (ברכות ט ב) מהפסוק: "ייראוך עם שמש", מ"מ תחילת זמנה הוא משעלה עמוד השחר | כתב ה'''רא"ש''' (ד א) שאף שעיקר זמן תפילת שחרית הוא עם הנץ החמה, כפי שלמדו ב'''גמרא''' (ברכות ט ב) מהפסוק: "ייראוך עם שמש", מ"מ תחילת זמנה הוא משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח דומיא דתמיד של שחר, ולכן אם התפלל קודם הנץ יצא. והביא מקור לדבריו מה'''משנה''' (יומא ג א), שם מבואר שתמיד של שחר זמנו מעלות השחר כשיאיר פני המזרח. | ||
<BR/> | <BR/>כעין זה כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ג ז) שבשעת הדחק אם התפלל שחרית אחר שעלה עמוד השחר יצא (ולא הזכיר האיר פני המזרח). | ||
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים פט א) פסק כדברי הרא"A שאם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא. | |||
ובביאור ה'''גר"א''' (אורח חיים פט א) הזכיר לזה מקור נוסף, שהוא כמו כל המצוות שזמנן ביום, שמבואר ב'''משנה''' (מגילה ב ה-ו) שדבר שמצוותו ביום כשר כל היום. | |||
==== ביוצא לדרך | ==== עלה השחר או האיר מזרח ==== | ||
ה'''מגן אברהם''' (ג) כתב שאחר עלות השחר יצא, ואין צורך להמתין שיאיר פני המזרח, אבל ה'''משנה ברורה''' (ב) למד מדברי המחבר שקודם האיר מזרח לא יצא אף בדיעבד. | |||
=== ביוצא לדרך === | |||
איתא ב'''גמרא''' (ברכות ל א) שאביו של שמואל וכן האמורא לוי כשהיו צריכים לצאת לדרך היו מקדימים ומתפללים, ולאחר שהגיע [[תחילת זמן קריאת שמע של שחרית|זמן קריאה שמע]] היו קוראים אותה. ומבואר מזה שניתן להתפלל לפני זמן קריאת שמע. | איתא ב'''גמרא''' (ברכות ל א) שאביו של שמואל וכן האמורא לוי כשהיו צריכים לצאת לדרך היו מקדימים ומתפללים, ולאחר שהגיע [[תחילת זמן קריאת שמע של שחרית|זמן קריאה שמע]] היו קוראים אותה. ומבואר מזה שניתן להתפלל לפני זמן קריאת שמע. | ||
<BR/>אמנם דין זה נתון במחלוקת התנאים, שיש תנא בברייתא שאומר שמי שהשכים לישב בקרון או בספינה מתפלל, ולאחר מכן כשמגיע זמן קריאת שמע קורא. וסובר התנא הזה שאף שבאופן כזה אין כאן [[סמיכת גאולה לתפילה]], מ"מ עדיף להתפלל מעומד מאשר לסמוך גאולה לתפילה. | <BR/>אמנם דין זה נתון במחלוקת התנאים, שיש תנא בברייתא שאומר שמי שהשכים לישב בקרון או בספינה מתפלל, ולאחר מכן כשמגיע זמן קריאת שמע קורא. וסובר התנא הזה שאף שבאופן כזה אין כאן [[סמיכת גאולה לתפילה]], מ"מ עדיף להתפלל מעומד מאשר לסמוך גאולה לתפילה. | ||