450
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 49: | שורה 49: | ||
===שיטה נוספת בר"י הזקן=== | ===שיטה נוספת בר"י הזקן=== | ||
'''הר"י הזקן'''{{הערה|באמת אין הפירוש הזה לר"י הזקן כמו שכתב רבי אלחנן וסרמן ([https://polona.pl/item-view/a81bec12-c5cd-4b71-8a35-8efe2213ae0e?page=63 ידיעות נכבדות, בתחילת ספר קובץ הערות]), וראו גם ב"אחרית דבר" שבסוף ש"ס וילנה.}} (קידושין כט ב) | '''הר"י הזקן'''{{הערה|באמת אין הפירוש הזה לר"י הזקן כמו שכתב רבי אלחנן וסרמן ([https://polona.pl/item-view/a81bec12-c5cd-4b71-8a35-8efe2213ae0e?page=63 ידיעות נכבדות, בתחילת ספר קובץ הערות]), וראו גם ב"אחרית דבר" שבסוף ש"ס וילנה.}} (קידושין כט ב) היה קשה לו על שיטת רש"י, שלפירושו נמצא ששמואל ורבי יוחנן חולקים על הברייתא. ולכן מציע הסבר אחר בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח"כ ללמוד תורה. אמנם בני א"י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].<br/> | ||
לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא"י? מסביר '''המקנה''' (שם) שבא"י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ"י דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) "אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה" ובא"י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב]. | לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא"י? מסביר '''המקנה''' (שם) שבא"י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ"י דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) "אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה" ובא"י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב]. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
לכאורה עפ"י הבנה זו של הגמרא, מצוות שבגופו של אדם, אדם צריך לקיימם ברגע שהוא מתחייב בהן, ואפילו לעצור תלמוד תורה בשביל זה. לכן, גם במקרה שלנו, ברגע שאדם מתחייב במצוות הנישואין הוא צריך לקיימה אפילו אם הוא צריך לעצור את לימוד התורה. אמנם לפי הדברים שאמרנו לעיל נראה שאין הדין כך.<br/> | לכאורה עפ"י הבנה זו של הגמרא, מצוות שבגופו של אדם, אדם צריך לקיימם ברגע שהוא מתחייב בהן, ואפילו לעצור תלמוד תורה בשביל זה. לכן, גם במקרה שלנו, ברגע שאדם מתחייב במצוות הנישואין הוא צריך לקיימה אפילו אם הוא צריך לעצור את לימוד התורה. אמנם לפי הדברים שאמרנו לעיל נראה שאין הדין כך.<br/> | ||
על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת(ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכ"כ '''הקובץ הערות''' (פא א), וכ"כ '''הנצי"ב בהעמק שאלה''' (שאילתא ה ד). ובדומה לכך כתב '''ערוך השולחן''' (אה"ע א יג). | על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת (ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכ"כ '''הקובץ הערות''' (פא א), וכ"כ '''הנצי"ב בהעמק שאלה''' (שאילתא ה ד). ובדומה לכך כתב '''ערוך השולחן''' (אה"ע א יג). | ||
== שיטת הרמב"ם == | == שיטת הרמב"ם == | ||