450
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"
←מקורות לדחיית גיל הנישואין: הרחבה
(←מקורות לדחיית גיל הנישואין: הרחבה) |
|||
| שורה 139: | שורה 139: | ||
ישנה מחלוקת בין שני אמוראים - וכמו כן נחלקו בזה התנאים רבי יהודה ורבי נחמיה - באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. שיטה אחת סוברת מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ושיטה אחת סוברת מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וארבע. <br/> | ישנה מחלוקת בין שני אמוראים - וכמו כן נחלקו בזה התנאים רבי יהודה ורבי נחמיה - באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. שיטה אחת סוברת מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ושיטה אחת סוברת מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וארבע. <br/> | ||
מסביר שם '''רש"י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש"י הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש"י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר (רש"י מסביר שלפני גילאים אלו, אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ולאחר גילאים אלו, יש לחוש שלא יבעט), | מסביר שם '''רש"י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש"י - וכן לומד ה'''רא"ש''' {{רא"ש|קידושין|א|מב|א מב}} - הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש"י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר (רש"י מסביר שלפני גילאים אלו, אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ולאחר גילאים אלו, יש לחוש שלא יבעט), ורש"י מכריע שהלישנא השניה עיקר. <br/> | ||
לכאורה, עפ"י הלישנא הראשונה המובאת ברש"י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.<br/> | לכאורה, עפ"י הלישנא הראשונה המובאת ברש"י יש היתר לדחות את גיל הנישואין גם לאחר גיל עשרים.<br/> | ||