הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 127: שורה 127:
<BR />וכעין זה כתב גם התשב"ץ ב'''חוט המשולש''' (ד ג ל) שלא אמרו חז"ל אלו הארבעה אלא מפני שבאלו מברך אפילו בלא שאירע לו נס, מפני שהם בחזקת סכנה, אבל כל שכן הוא שצריך לברך כאשר אירע לו נס ממש, אפילו שאינו מאלו הארבעה, כגון שעמד עליו אריה לטרפו או נחש להכישו, או שנפל עליו כותל וניצל בנס.
<BR />וכעין זה כתב גם התשב"ץ ב'''חוט המשולש''' (ד ג ל) שלא אמרו חז"ל אלו הארבעה אלא מפני שבאלו מברך אפילו בלא שאירע לו נס, מפני שהם בחזקת סכנה, אבל כל שכן הוא שצריך לברך כאשר אירע לו נס ממש, אפילו שאינו מאלו הארבעה, כגון שעמד עליו אריה לטרפו או נחש להכישו, או שנפל עליו כותל וניצל בנס.


וב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הרד"א) הביא שתי הדעות ולא הכריע ביניהן, אבל ב'''שלחן ערוך''' (ט) כתב ב'סתם' את דעת הריב"ש שמברך, ואילו ב'יש אומרים' את דעת האומרים שאלו הארבעה דווקא, והכריע שטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות.
וב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הרד"א) הביא שתי הדעות ולא הכריע ביניהן, אבל ב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|643|ט}} כתב ב'סתם' את דעת הריב"ש שמברך, ואילו ב'יש אומרים' את דעת האומרים שאלו הארבעה דווקא, והכריע שטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות.
<BR />אמנם ה'''טורי זהב''' (ז) כתב שראה הרבה שנוהגים כסברה ראשונה לברך בשם ומלכות, ושכן מסתבר כי כולם כלולים בהולכי דרכים. גם ה'''משנה ברורה''' (לב) העתיק כן להלכה בשם אחרונים.
<BR />אמנם ה'''טורי זהב''' (ז) כתב שראה הרבה שנוהגים כסברה ראשונה לברך בשם ומלכות, ושכן מסתבר כי כולם כלולים בהולכי דרכים. גם ה'''משנה ברורה''' (לב) העתיק כן להלכה בשם אחרונים.


450

עריכות

תפריט ניווט