450
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←כשאחר מברך: הרחבה
(←אם מברכים על שאר ניסים שקרו לאדם: קישור) |
(←כשאחר מברך: הרחבה) |
||
| שורה 244: | שורה 244: | ||
==כשאחר מברך== | ==כשאחר מברך== | ||
בסוף הסוגיה מביאה הגמרא מעשה ברב יהודה שהיה חולה ונתרפא, עלו לבקרו רב חנא בגדתאה ורבנן, ואמרו לו: "בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא" כלומר 'ברוך ה' שהביאך אלינו ולא הביאך לעפר'. אמר להם רב יהודה שבכך פטרו הם אותו מלהודות בברכת הגומל. ומוסיפה הגמרא שמדובר שהיו שם עשרה, וכן שענה רב יהודה 'אמן' אחריהם, שאם לא כן לא יצא ידי חובה בברכתם. | בסוף הסוגיה מביאה הגמרא מעשה ברב יהודה שהיה חולה ונתרפא, עלו לבקרו רב חנא בגדתאה ורבנן, ואמרו לו: "בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא" כלומר 'ברוך ה' שהביאך אלינו ולא הביאך לעפר'. אמר להם רב יהודה שבכך פטרו הם אותו מלהודות בברכת הגומל. ומוסיפה הגמרא שמדובר שהיו שם עשרה, וכן שענה רב יהודה 'אמן' אחריהם, שאם לא כן לא יצא ידי חובה בברכתם. | ||
ה'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ג|ט ג}} מוסיף שאמרו גם כן שם ומלכות, כגון שאמרו "בריך רחמנא מלכא דעלמא". וכן כתב ה'''{{היברובוקס|14265|375|טור|סוגריים=לא}}''', ופסק כן להלכה שאם בירך אחר ואמר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר גמלך כל טוב", וענה אמן, יצא. | |||
וב'''שלטי הגבורים''' {{היברובוקס|14308|551|ברכות מג. בדפי הרי"ף, אות ו}} מביא לשון '''ריא"ז''' שאם רצה אדם לברך הגומל על אוהבו ועל קרובו שהוא כואב עליו, הרשות בידו. | |||
וב'''בית יוסף''' כתב שנראה מדברי ה'''רשב"א''' {{היברובוקס|42067|42|ברכות נד. ד"ה הרואה}} שלדעתו לא ברכו רב חנא בגדתאה ורבנן על רפואת רב יהודה אלא לפי שהיה רבם, ומביא בבית יוסף שכן כתב '''ה"ר מנוח''' (ברכות י ט), ושלפי דבריהם אין ללמוד משם למי שאינו רבו, אף על פי שהוא חביב עליו כגופו, שיברך על רפואתו, אלא שכתב ה"ר מנוח שלעניין אחרים [שאינם רבו] אין צריכים, ושמסתבר שאם יש להם תועלת בהצלתם, שמברכים. ומסיק בבית יוסף שלעניין הלכה כיון שלדברי הכל אינו חייב לברך, לא יברך, ואם בירך גוערים בו כי שמא [[ברכה לבטלה]] היא. | |||
אבל ב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|642|ד}} פסק שאם בירך אחר ואמר "בא"י אמ"ה אשר גמלך כל טוב" וענה אמן, או שאמר "בריך רחמנא מלכא דעלמא דיהבך לן" וענה אמן, יצא. ולא חילק בין אם היה רבו או לא. וכתב ב'''{{היברובוקס|7920|188|מור וקציעה|סוגריים=לא}}''' שמשמע שחזר בו מדבריו שכתב בבית יוסף, וסובר להלכה שכולם יכולים לברך בשביל חבריהם או קרוביהם ששמחים בהצלתם, והללו יוצאים בהם. ומוסיף במור וקציעה שאין יכולים לעשות כן אלא כשהם עמו באותו מעמד, אבל ודאי שלא בפני אותו אדם שאירע לו הנס לא שפיר דמי, אלא שעם כל זה, מסתבר שבשביל אשתו יכול לברך אפילו שלא בפניה, כי [[אשתו כגופו]]. | |||
וב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|יא}} פסק שאין לברך בשם ומלכות על אחרים, ורק על אביו או על רבו יכול לברך בנוסח "אשר גמלך" וכו', ולעניין אשתו כתב שם (יב) שיש לסמוך על הפוסקים שמברכים מטעם שאשתו כגופו. | |||
==זמן הברכה== | ==זמן הברכה== | ||