הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 274: שורה 274:
כתב ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) 'וכיצד מברך, עומד ביניהם...'. וב'''כסף משנה''' שם וכן ב'''בית יוסף''' תמה מנין לו לרמב"ם דבר זה שברכת הגומל צריכה עמידה.
כתב ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) 'וכיצד מברך, עומד ביניהם...'. וב'''כסף משנה''' שם וכן ב'''בית יוסף''' תמה מנין לו לרמב"ם דבר זה שברכת הגומל צריכה עמידה.
<BR />ב'''בית חדש''' (א) כתב לתרץ שמהפסוק 'ובמושב זקנים יהללוהו' משמע שהזקנים יושבים והמהללים עומדים.
<BR />ב'''בית חדש''' (א) כתב לתרץ שמהפסוק 'ובמושב זקנים יהללוהו' משמע שהזקנים יושבים והמהללים עומדים.
<BR />בספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט ג)] כתב לתרץ שברכת הגומל היא כדין הלל, כלשון הפסוק 'יהללוהו', וקיימא לן (אורח חיים תכב ז) ש[[הלל יש לומר בעמידה]], ולכן גם בברכה זו שהיא כהלל יש לעמוד. וב'''שו"ת חת"ם סופר''' (אורח חיים נא) הסכים לתירוץ זה, אבל כתב עוד שהרמב"ם סבירא ליה שכל דבר של ציבור צריך עמידה מפני כבוד הציבור, וכמו שכתב לענין קריאת המגילה (מגילה ב ז), ש[[בציבור אין לקרוא את המגילה יושב]], מפני כבוד הציבור.
<BR />בספר '''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=147 (ריט ג)] כתב לתרץ שברכת הגומל היא כדין הלל, כלשון הפסוק 'יהללוהו', וקיימא לן (אורח חיים תכב ז) ש[[עמידה באמירת הלל|הלל יש לומר בעמידה]], ולכן גם בברכה זו שהיא כהלל יש לעמוד. וב'''שו"ת חת"ם סופר''' (אורח חיים נא) הסכים לתירוץ זה, אבל כתב עוד שהרמב"ם סבירא ליה שכל דבר של ציבור צריך עמידה מפני כבוד הציבור, וכמו שכתב לענין קריאת המגילה (מגילה ב ז), ש[[עמידה בקריאת המגילה בציבור|בציבור אין לקרוא את המגילה יושב]], מפני כבוד הציבור.
<BR />וב'''בן איש חי''' (א עקב א) כתב טעם חדש, לפי שברכה זו היא במקום קרבן תודה, והמקריב עומד ומקריב.
<BR />וב'''בן איש חי''' (א עקב א) כתב טעם חדש, לפי שברכה זו היא במקום קרבן תודה, והמקריב עומד ומקריב.


ה'''שלחן ערוך''' לא העתיק דברי הרמב"ם אלו להלכה, כנראה מפני שלא מצא להם מקור. אבל ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג כל ישראל לברך מעומד ואין לשנות. גם ה'''עולת תמיד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (ג)] כתב שכן המנהג.
ה'''שלחן ערוך''' לא העתיק דברי הרמב"ם אלו להלכה, כנראה מפני שלא מצא להם מקור. אבל ה'''בית חדש''' (א) כתב שמנהג כל ישראל לברך מעומד ואין לשנות. גם ה'''עולת תמיד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45925&st=&pgnum=115 (ג)] כתב שכן המנהג.
<BR />וב'''משנה ברורה''' (ד) הכריע שבדיעבד יצא אף בישיבה.
<BR />וב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|255|ד}} העתיק דברי הרמב"ם, אך הוסיף (בשם '''אחרונים''') שבדיעבד יצא אף בישיבה.


==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
450

עריכות

תפריט ניווט