450
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←כשאחר מברך: הרחבה
(←לחזור ולברך במנין אחר: קישור פנימי [לעת עתה - אדום]) |
(←כשאחר מברך: הרחבה) |
||
| שורה 251: | שורה 251: | ||
וב'''בית יוסף''' כתב שנראה מדברי ה'''רשב"א''' {{היברובוקס|42067|42|ברכות נד. ד"ה הרואה}} שלדעתו לא ברכו רב חנא בגדתאה ורבנן על רפואת רב יהודה אלא לפי שהיה רבם, ומביא בבית יוסף שכן כתב '''ה"ר מנוח''' (ברכות י ט), ושלפי דבריהם אין ללמוד משם למי שאינו רבו, אף על פי שהוא חביב עליו כגופו, שיברך על רפואתו, אלא שכתב ה"ר מנוח שלעניין אחרים [שאינם רבו] אין צריכים, ושמסתבר שאם יש להם תועלת בהצלתם, שמברכים. ומסיק בבית יוסף שלעניין הלכה כיון שלדברי הכל אינו חייב לברך, לא יברך, ואם בירך גוערים בו כי שמא [[ברכה לבטלה]] היא. | וב'''בית יוסף''' כתב שנראה מדברי ה'''רשב"א''' {{היברובוקס|42067|42|ברכות נד. ד"ה הרואה}} שלדעתו לא ברכו רב חנא בגדתאה ורבנן על רפואת רב יהודה אלא לפי שהיה רבם, ומביא בבית יוסף שכן כתב '''ה"ר מנוח''' (ברכות י ט), ושלפי דבריהם אין ללמוד משם למי שאינו רבו, אף על פי שהוא חביב עליו כגופו, שיברך על רפואתו, אלא שכתב ה"ר מנוח שלעניין אחרים [שאינם רבו] אין צריכים, ושמסתבר שאם יש להם תועלת בהצלתם, שמברכים. ומסיק בבית יוסף שלעניין הלכה כיון שלדברי הכל אינו חייב לברך, לא יברך, ואם בירך גוערים בו כי שמא [[ברכה לבטלה]] היא. | ||
אבל | ו'''{{היברובוקס|14265|376|ב"ח|סוגריים=לא}}''' כתב שאפילו הרשב"א שסובר שאם אינו רבו לא יברך, היינו באין לו תועלת בהצלתו, אבל על אוהבו וקרובו, וכל שכן על אביו או אשתו ובניו, יש לו לברך אף לדעת הרשב"א כמו על רבו. | ||
וב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|642|ד}} פסק שאם בירך אחר ואמר "בא"י אמ"ה אשר גמלך כל טוב" וענה אמן, או שאמר "בריך רחמנא מלכא דעלמא דיהבך לן" וענה אמן, יצא. ולא חילק בין אם היה רבו או לא. וכתב ב'''{{היברובוקס|7920|188|מור וקציעה|סוגריים=לא}}''' שמשמע שחזר בו מדבריו שכתב בבית יוסף, וסובר להלכה שכולם יכולים לברך בשביל חבריהם או קרוביהם ששמחים בהצלתם, והללו יוצאים בהם. ומוסיף במור וקציעה שאין יכולים לעשות כן אלא כשהם עמו באותו מעמד, אבל ודאי שלא בפני אותו אדם שאירע לו הנס לא שפיר דמי, אלא שעם כל זה, מסתבר שבשביל אשתו יכול לברך אפילו שלא בפניה, כי [[אשתו כגופו]]. | |||
וב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|יא}} פסק שאין לברך בשם ומלכות על אחרים, ורק על אביו או על רבו יכול לברך בנוסח "אשר גמלך" וכו', ולעניין אשתו כתב שם (יב) שיש לסמוך על הפוסקים שמברכים מטעם שאשתו כגופו. | וב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|יא}} פסק שאין לברך בשם ומלכות על אחרים, ורק על אביו או על רבו יכול לברך בנוסח "אשר גמלך" וכו', ולעניין אשתו כתב שם (יב) שיש לסמוך על הפוסקים שמברכים מטעם שאשתו כגופו. | ||