450
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←כשאחר מברך: הרחבה
(←כשאחר מברך: הרחבה) |
(←כשאחר מברך: הרחבה) |
||
| שורה 255: | שורה 255: | ||
וב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|642|ד}} פסק שאם בירך אחר ואמר "בא"י אמ"ה אשר גמלך כל טוב" וענה אמן, או שאמר "בריך רחמנא מלכא דעלמא דיהבך לן" וענה אמן, יצא. ולא חילק בין אם היה רבו או לא. וכתב ב'''{{היברובוקס|7920|188|מור וקציעה|סוגריים=לא}}''' שמשמע שחזר בו מדבריו שכתב בבית יוסף, וסובר להלכה שכולם יכולים לברך בשביל חבריהם או קרוביהם ששמחים בהצלתם, והללו יוצאים בהם. ומוסיף במור וקציעה שאין יכולים לעשות כן אלא כשהם עמו באותו מעמד, אבל ודאי שלא בפני אותו אדם שאירע לו הנס לא שפיר דמי, אלא שעם כל זה, מסתבר שבשביל אשתו יכול לברך אפילו שלא בפניה, כי [[אשתו כגופו]]. | וב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|642|ד}} פסק שאם בירך אחר ואמר "בא"י אמ"ה אשר גמלך כל טוב" וענה אמן, או שאמר "בריך רחמנא מלכא דעלמא דיהבך לן" וענה אמן, יצא. ולא חילק בין אם היה רבו או לא. וכתב ב'''{{היברובוקס|7920|188|מור וקציעה|סוגריים=לא}}''' שמשמע שחזר בו מדבריו שכתב בבית יוסף, וסובר להלכה שכולם יכולים לברך בשביל חבריהם או קרוביהם ששמחים בהצלתם, והללו יוצאים בהם. ומוסיף במור וקציעה שאין יכולים לעשות כן אלא כשהם עמו באותו מעמד, אבל ודאי שלא בפני אותו אדם שאירע לו הנס לא שפיר דמי, אלא שעם כל זה, מסתבר שבשביל אשתו יכול לברך אפילו שלא בפניה, כי [[אשתו כגופו]]. | ||
וב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|יא}} פסק שאין לברך בשם ומלכות על אחרים, ורק על אביו או על רבו יכול לברך בנוסח "אשר גמלך" וכו', ולעניין אשתו כתב | וב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|יא}} פסק שאין לברך בשם ומלכות על אחרים, ורק על אביו או על רבו יכול לברך בנוסח "אשר גמלך" וכו', וכן מסיק ב'''{{היברובוקס|14164|257|ביאור הלכה|סוגריים=לא}}''' שבלא אביו ורבו אינו נכון לברך אפילו באב על בנו וכדומה. ולעניין אשתו כתב ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|יב}} שיש לסמוך על הפוסקים שמברכים מטעם שאשתו כגופו. אבל ב'''ביאור הלכה''' כתב שזה צריך עיון, כי למה ישתנה דינו מדין [[ברכת הניסים]], ששם אין הבעל מברך על נס של אשתו. אבל על אביו ורבו כתב ב'''ביאור הלכה''' שמסתבר שצריך לברך הגומל כמו שצריך לברך על נס שלהם, אלא שמביא בשם '''אליה רבה''' שכתב בשם ה'''רמב"ן''' שלברך ברכת הגומל על אביו ורבו אינו אלא רשות. | ||
ה'''רמב"ם''' השמיט לגמרי המעשה של רב יהודה ורב חנא בגדתאה וכו', וכתב ב'''{{היברובוקס|14164|257|ביאור הלכה|סוגריים=לא}}''' שצריך עיון בטעמו. | |||
==זמן הברכה== | ==זמן הברכה== | ||