450
עריכות
(←כשאחר מברך: הרחבה) |
(←כשאחר מברך: הרחבה) |
||
שורה 247: | שורה 247: | ||
ה'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ג|ט ג}} מוסיף שאמרו גם כן שם ומלכות, כגון שאמרו "בריך רחמנא מלכא דעלמא". וכן כתב ה'''{{היברובוקס|14265|375|טור|סוגריים=לא}}''', ופסק כן להלכה שאם בירך אחר ואמר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר גמלך כל טוב", וענה אמן, יצא. | ה'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ט|ג|ט ג}} מוסיף שאמרו גם כן שם ומלכות, כגון שאמרו "בריך רחמנא מלכא דעלמא". וכן כתב ה'''{{היברובוקס|14265|375|טור|סוגריים=לא}}''', ופסק כן להלכה שאם בירך אחר ואמר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר גמלך כל טוב", וענה אמן, יצא. | ||
וב'''שלטי הגבורים''' {{היברובוקס|14308|551| | '''רבינו יונה''' {{היברובוקס|14308|551|ברכות מג. בדפי הרי"ף}} כתב כדברי הרא"ש, רק הוסיף שאמרו "בריך רחמנא '''אלהנא''' מלכא דעלמא". | ||
וב'''שלטי הגבורים''' {{היברובוקס|14308|551|שם מג. בדפי הרי"ף, אות ו}} מביא לשון '''ריא"ז''' שאם רצה אדם לברך הגומל על אוהבו ועל קרובו שהוא כואב עליו, הרשות בידו. | |||
וב'''בית יוסף''' כתב שנראה מדברי ה'''רשב"א''' {{היברובוקס|42067|42|ברכות נד. ד"ה הרואה}} שלדעתו לא ברכו רב חנא בגדתאה ורבנן על רפואת רב יהודה אלא לפי שהיה רבם, ומביא בבית יוסף שכן כתב '''ה"ר מנוח''' (ברכות י ט), ושלפי דבריהם אין ללמוד משם למי שאינו רבו, אף על פי שהוא חביב עליו כגופו, שיברך על רפואתו, אלא שכתב ה"ר מנוח שלעניין אחרים [שאינם רבו] אין צריכים, ושמסתבר שאם יש להם תועלת בהצלתם, שמברכים. ומסיק בבית יוסף שלעניין הלכה כיון שלדברי הכל אינו חייב לברך, לא יברך, ואם בירך גוערים בו כי שמא [[ברכה לבטלה]] היא. | וב'''בית יוסף''' כתב שנראה מדברי ה'''רשב"א''' {{היברובוקס|42067|42|ברכות נד. ד"ה הרואה}} שלדעתו לא ברכו רב חנא בגדתאה ורבנן על רפואת רב יהודה אלא לפי שהיה רבם, ומביא בבית יוסף שכן כתב '''ה"ר מנוח''' (ברכות י ט), ושלפי דבריהם אין ללמוד משם למי שאינו רבו, אף על פי שהוא חביב עליו כגופו, שיברך על רפואתו, אלא שכתב ה"ר מנוח שלעניין אחרים [שאינם רבו] אין צריכים, ושמסתבר שאם יש להם תועלת בהצלתם, שמברכים. ומסיק בבית יוסף שלעניין הלכה כיון שלדברי הכל אינו חייב לברך, לא יברך, ואם בירך גוערים בו כי שמא [[ברכה לבטלה]] היא. |
עריכות