הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 260: שורה 260:


ה'''רמב"ם''' השמיט לגמרי המעשה של רב יהודה ורב חנא בגדתאה וכו', וכתב ב'''{{היברובוקס|14164|257|ביאור הלכה|סוגריים=לא}}''' שצריך עיון בטעמו.
ה'''רמב"ם''' השמיט לגמרי המעשה של רב יהודה ורב חנא בגדתאה וכו', וכתב ב'''{{היברובוקס|14164|257|ביאור הלכה|סוגריים=לא}}''' שצריך עיון בטעמו.
===שמיעת כל הברכה===
כתב ב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} שצריך שישמע כל הברכה מתחלתה ועד סופה. וכן כתב ב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יא}}.


===כשלא ענה אמן===
===כשלא ענה אמן===
שורה 265: שורה 268:


ב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יא}} סתם שאם לא ענה אמן לא יצא. וב'''שער הציון''' (ח) ביאר שכ"מ [=כן משמע, או כן מוכח] מלשון ה'''טור''' בשם ה'''רא"ש''', ושכן מוכח ב'''בה"ג'''.
ב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יא}} סתם שאם לא ענה אמן לא יצא. וב'''שער הציון''' (ח) ביאר שכ"מ [=כן משמע, או כן מוכח] מלשון ה'''טור''' בשם ה'''רא"ש''', ושכן מוכח ב'''בה"ג'''.
===כוונת המברך להוציאו===
ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}} כתב שיוצא אף על פי שהמברך לא התכוון להוציאו.
וב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} כתב שצריך המברך לכוון להוציאו, כמו בכל פעם שאחד מוציא את חברו, שצריך לכוון להוציאו כמפורש ב'''שולחן ערוך''' {{היברובוקס|14164|238|ריג ג}}. אבל ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|ט}} כתב לחלק שמה שאמרו שצריך המברך לכוון להוציאו הוא רק בשאר ברכות שאין מברכים בלשון נוכח, מה שאין כן כאן שאומר "אשר גמלך". וכן כתבו ב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|40464|118|משבצות זהב ג}}, ב'''נהר שלום''' {{היברובוקס|7945|112|ט}}, וב'''שער הציון''' {{היברובוקס|14164|256|ט}} שאף על גב שלא כיוון להוציאו יצא.
===כוונת המתברך לצאת===
כתב ב'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|21386|116|ד}} שצריך שיכוון לצאת בה ידי חובתו, וכן כתב ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|ט-י}} וב'''פרי מגדים''' {{היברובוקס|40464|118|משבצות זהב ג}} וב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יא}}. והוסיף ב'''אליה רבה''' {{היברובוקס|7767|162|י}} שאם לא כוון לצאת, אף שענה אמן, לא יצא.
וב'''נהר שלום''' {{היברובוקס|7945|112|ט}} כתב שאפילו בלי דעת השומע יצא.
===אם יכול לצאת על ידי אחר לכתחילה===
כתב ב'''משנה ברורה''' {{היברובוקס|14164|256|יב}} שגם לכתחילה יכול לפטור עצמו על ידי ברכת אחר. וב'''שער הציון''' (י) ביאר שהרי רב יהודה פטר עצמו בכך לכתחילה, ושכך כתב ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}}. אך הוסיף ב'''משנה ברורה''' שאם אין שם עשרה, בוודאי אין לו לכוון לפטור עצמו.
===כשאחד מברך לעצמו ושמע חבירו===
ב'''שיטה מקובצת''' {{היברובוקס|40680|64|ד"ה אמר}} כתב שהוא הדין באחד שמברך הגומל לעצמו, ושמע חברו המחויב בכך, שיצא. אך מביא שיש אומרים שלא יצא אלא בציור הגמרא שהם ברכו עליו ועל חוליו, מה שאין כן באחד שמברך לעצמו.
וב'''{{היברובוקס|14265|375|טור|סוגריים=לא}}''' כתב שבאופן זה יצא גם אם לא ענה אמן. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס|49446|642|ה}}.


==זמן הברכה==
==זמן הברכה==
450

עריכות

תפריט ניווט