הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"

==מבוא והגדרת מושגים==

לצורך הבנת הסוגיה נפתח בהכרה בסיסית של מספר מושגי יסוד הכרחיים:

*'''טרפה''': בהמה עם פגם גופני כלשהו הגורם לכך שתהיה אסורה באכילה גם לאחר שתישחט. רשימת הטרפות מופיע בפרק השלישי של מסכת חולין במשנה הראשונה (הפניה). בין השאר מופיעות שם הבהמה נקובת הושט – בהמה עם חור בצינור הבליעה, והבהמה פסוקת הגרגרת – חתך המשתרע על רוב הקנה לרוחב), שבהן, ובעיקר בראשונה, נעסוק כאן.  

*'''נבלה''': בהמה שמתה ללא שחיטה, או בהמה עם פציעה חמורה מאוד, שחיותה כבר ירודה מאוד והיא נחשבת במובן מסוים כמתה עוד לפני שנשחתה.

נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''ביה"ל''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם חשוב מבשאר האיברים. זאת כיוון שעל פי סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]]נקובת הושט בעוף אינה נבלה בהכרח, שהרי על פי סברה זו אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, אלא רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל.

===שיטת הרשב"א===

==דין תורבץ הושט==

תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר (שחיטה א ו, יו"ד כ ב) ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק (לג ג) שנקב בתורבץ הושט הופך אותה לנבלה. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' (שחיטה ו ב) שניקוב תרבץ הושט הופך את הבהמה לטרפה, כך פסק גם ה'''ש"ך''' (יו"ד לג ה) בשמו וכן ה'''כלבו''' (קז).