הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:חיוב שמחה ביום טוב"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 49: שורה 49:
בשבועות אנחנו שמחים על מתן תורה, בשמחת תורה על כך שסיימנו לקרוא את התורה, ביום הכיפורים על ההזדמנות למחילה על חטאים (שהצטווינו בהם דרך התורה). בשבת על שביתה ממלאכה, לעומתה בסוכות על מלאכת ניסוך המים. ופורים – הוא תמיד היה מיוחד (סתם, בפורים ול"ג בעומר אנו חוגגים את ההצלה שהייתה לנו מהשמדה המונית כלל לאומית).
בשבועות אנחנו שמחים על מתן תורה, בשמחת תורה על כך שסיימנו לקרוא את התורה, ביום הכיפורים על ההזדמנות למחילה על חטאים (שהצטווינו בהם דרך התורה). בשבת על שביתה ממלאכה, לעומתה בסוכות על מלאכת ניסוך המים. ופורים – הוא תמיד היה מיוחד (סתם, בפורים ול"ג בעומר אנו חוגגים את ההצלה שהייתה לנו מהשמדה המונית כלל לאומית).
===הדרכים לשמוח===
===הדרכים לשמוח===
בנוסף, (נגענו בזה קצת כשדברנו על חג השבועות) אני רוצה כלשון הפתגם שעומד כנר לרגליי בכל צעד ושעל שלי, לשאול לא למה – אלא איך! איך יכול להיות שהשמחה שנחשבת לשמחה הכי גדולה שיש נחגגת על ידי פעלולים ומוזיקה? אז לגבי ל"ג בעומר – כבר החלטתי: אני לא מקיים מנהגים פגאניים ולא מדליק מדורות.
בנוסף, (מדובר על זה קצת בחג השבועות) צריך לשאול לא למה – אלא איך! איך יכול להיות שהשמחה שנחשבת לשמחה הכי גדולה שיש נחגגת על ידי פעלולים ומוזיקה?  
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9F דניאל כהנמן] מביא '''בספרו:''' [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99901042#52.0.6.default "לחשוב מהר לחשוב לאט"] טענה דומה לדברי '''ספר החינוך''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_(%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98)/%D7%98%D7%96 (טז)] לפיה: "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" כלומר, התורה רוצה שנהיה שמחים, ומכיוון שלנו זה קצת קשה מקלים עלינו ונותנים לנו אפשרות להיות נוכחים בפסטיבל כליזמרים מטורף ע"פ '''המשנה''' [http://www.ateret4u.com/online/f_01113.html#HtmpReportNum0046_L2 במסכת סוכה] היו שם גם אפקטים מרשימים של תאורה). היהדות מציגה כאן גישה חדשנית שלפיה לא משנה מה גורם לכך שנהיה שמחים, עצם השמחה - בכוחה לשבר חומות.  
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9F דניאל כהנמן] מביא '''בספרו:''' [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99901042#52.0.6.default "לחשוב מהר לחשוב לאט"] טענה דומה לדברי '''ספר החינוך''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_(%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98)/%D7%98%D7%96 (טז)] לפיה: "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" כלומר, התורה רוצה שנהיה שמחים, ומכיוון שלנו זה קצת קשה מקלים עלינו ונותנים לנו אפשרות להיות נוכחים בפסטיבל כליזמרים מטורף (ע"פ '''המשנה''' [http://www.ateret4u.com/online/f_01113.html#HtmpReportNum0046_L2 (סוכה ה ב)] היו שם גם אפקטים מרשימים של תאורה). היהדות מציגה כאן גישה חדשנית שלפיה לא משנה מה גורם לכך שנהיה שמחים, עצם השמחה - בכוחה לשבר חומות.  


יש בגישה זו גם מסר מאוד מעניין, מסר שיוצא לגמרי מארבע האמות של המקדש - מסר לחיים. מסר לפיו לא משנה מי האדם שעומד מולך (הנה האליטיסטיות שבי מתפרצת), חרדי, דתי, חילוני, מזרחי, אשכנזי וכו' הוא יכול לקחת חלק בשמחה שלנו, עם ישראל.
יש בגישה זו גם מסר מאוד מעניין, מסר שיוצא לגמרי מארבע האמות של המקדש - מסר לחיים. מסר לפיו לא משנה מי האדם שעומד מולך מהו מוצאו, מהי דעתו הפוליטית או מהו מקום מגוריו, הוא יכול לקחת חלק פעיל בשמחה שלנו, עם ישראל.


==ראו עוד==
==ראו עוד==
135

עריכות

תפריט ניווט