135
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:חיוב שמחה ביום טוב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מקורות||פסחים סח ב||הלכות שביתת יום טוב טז|אורח חיים תקכט א}} | {{מקורות||פסחים סח ב||הלכות שביתת יום טוב טז|אורח חיים תקכט א}} | ||
'''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=68b&format=pdf (פסחים סח ב)] רבי יהושוע מציג קו שלפיו שמחה ביום טוב היא מצווה. בהמשך מגיע פירוט לחגים שבהם יש מצווה לשמוח, | '''בגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=68b&format=pdf (פסחים סח ב)] רבי יהושוע מציג קו שלפיו שמחה ביום טוב היא מצווה. בהמשך מגיע פירוט לחגים שבהם יש מצווה לשמוח, הא לכם השוואה מקיפה בין החגים: | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
===ל"ג בעומר=== | ===ל"ג בעומר=== | ||
ומעצרת כמובן עוברים ל"פרוס עצרת" | ומעצרת כמובן עוברים ל"פרוס עצרת" (כמו שמלחם עוברים ללחם פרוס). פרוס עצרת הוא יום י"ח אייר המכונה בלשון העם: "ל"ג בעומר", הדעות לסיבת המסיבה ביום זה חלוקות: | ||
=====תחילת ירידת המן ===== | =====תחילת ירידת המן ===== | ||
האירוע התרחש ביום זה לפי '''החת"ם סופר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%97%D7%AA%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A8%D7%9C%D7%92 (יורה דעה רלג)] | האירוע התרחש ביום זה לפי '''החת"ם סופר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%97%D7%AA%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A8%D7%9C%D7%92 (יורה דעה רלג)] | ||
=====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא===== | =====סוף מגפת תלמידי רבי עקיבא===== | ||
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8#.D7.94.D7.A4.D7.A1.D7.A7.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.9C_.D7.AA.D7.9C.D7.9E.D7.99.D7.93.D7.99_.D7.A8.D7.91.D7.99_.D7.A2.D7.A7.D7.99.D7.91.D7.90 לא ממש ברור] למה נקבע ביום זה סוף המגפה. ע"פ '''הגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=62b&format=pdf (יבמות סב ב)] כולם מתו בין פסח לעצרת, אבל לא מופיע שם בבירור יום ל"ג בעומר. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%99 ר' אברהם בן נתן הירחי] מביא בספרו '''המנהיג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&hilite=c2088ced-a771-43af-b44b-cadaef4983ff&st=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9F&pgnum=144 (אירוסין ונשואין קו)] בשם [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99 ר' זרחיה הלוי] חישוב שנשגב מבינתי, לפיו מכיוון ששואלים בהלכות הפסח 30 יום טרם החג, חצי מ-30 הוא 15, 15 ימים לפני שבועות זה בדיוק ל"ה בעומר. כמו שאתם מבינים אני לא הבנתי איך 15 יום לפני שבועות זה ל"ג בעומר | [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8#.D7.94.D7.A4.D7.A1.D7.A7.D7.AA_.D7.94.D7.9E.D7.95.D7.95.D7.AA_.D7.A9.D7.9C_.D7.AA.D7.9C.D7.9E.D7.99.D7.93.D7.99_.D7.A8.D7.91.D7.99_.D7.A2.D7.A7.D7.99.D7.91.D7.90 לא ממש ברור] למה נקבע ביום זה סוף המגפה. ע"פ '''הגמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=62b&format=pdf (יבמות סב ב)] כולם מתו בין פסח לעצרת, אבל לא מופיע שם בבירור יום ל"ג בעומר. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%99 ר' אברהם בן נתן הירחי] מביא בספרו '''המנהיג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&hilite=c2088ced-a771-43af-b44b-cadaef4983ff&st=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9F&pgnum=144 (אירוסין ונשואין קו)] בשם [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99 ר' זרחיה הלוי] חישוב שנשגב מבינתי, לפיו מכיוון ששואלים בהלכות הפסח 30 יום טרם החג, חצי מ-30 הוא 15, 15 ימים לפני שבועות זה בדיוק ל"ה בעומר. כמו שאתם מבינים אני לא הבנתי איך 15 יום לפני שבועות זה ל"ג בעומר. | ||
=====הילולת רבי שמעון בר יוחאי===== | =====הילולת רבי שמעון בר יוחאי===== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
===פורים=== | ===פורים=== | ||
ביום פורים אנו חוגגים את ההצלה שהייתה לנו כעם ישראל מהמן ומתומכיו. '''במגילת אסתר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39741&st=%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9D&pgnum=41 (ט כב)] מובא הציווי: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה", אז יש ציווי לשמוח ואפשר לומר שאם הכתוב הוסיף ודבר על משתה, כנראה הציווי לשמחה הוא דווקא לא רק דרך המשתה. | ביום פורים אנו חוגגים את ההצלה שהייתה לנו כעם ישראל מהמן ומתומכיו. '''במגילת אסתר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39741&st=%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9D&pgnum=41 (ט כב)] מובא הציווי: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה", אז יש ציווי לשמוח ואפשר לומר שאם הכתוב הוסיף ודבר על משתה, כנראה הציווי לשמחה הוא דווקא לא רק דרך המשתה (ייתור), אבל כנראה זו לא הכוונה המקורית. | ||
===יום הכיפורים=== | ===יום הכיפורים=== | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
===הדרכים לשמוח=== | ===הדרכים לשמוח=== | ||
בנוסף, (מדובר על זה קצת בחג השבועות) צריך לשאול לא למה – אלא איך! איך יכול להיות שהשמחה שנחשבת לשמחה הכי גדולה שיש נחגגת על ידי פעלולים ומוזיקה? | בנוסף, (מדובר על זה קצת בחג השבועות) צריך לשאול לא למה – אלא איך! איך יכול להיות שהשמחה שנחשבת לשמחה הכי גדולה שיש נחגגת על ידי פעלולים ומוזיקה? | ||
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9F דניאל כהנמן] מביא '''בספרו:''' [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99901042#52.0.6.default "לחשוב מהר לחשוב לאט"] טענה דומה לדברי '''ספר החינוך''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_(%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98)/%D7%98%D7%96 (טז)] לפיה: "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" כלומר, התורה רוצה שנהיה שמחים, ומכיוון שלנו זה קצת קשה מקלים עלינו ונותנים לנו אפשרות להיות נוכחים בפסטיבל כליזמרים מטורף (ע"פ '''המשנה''' [http://www.ateret4u.com/online/f_01113.html#HtmpReportNum0046_L2 (סוכה ה ב)] היו שם גם אפקטים מרשימים של תאורה). היהדות מציגה כאן גישה חדשנית שלפיה לא משנה מה גורם לכך שנהיה שמחים, עצם השמחה - בכוחה לשבר חומות. | [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%9F דניאל כהנמן] מביא '''בספרו:''' [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99901042#52.0.6.default "לחשוב מהר לחשוב לאט"] טענה דומה לדברי '''ספר החינוך''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_(%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98)/%D7%98%D7%96 (טז)] לפיה: "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" כלומר, התורה רוצה שנהיה שמחים, ומכיוון שלנו זה קצת קשה מקלים עלינו ונותנים לנו אפשרות להיות נוכחים בפסטיבל כליזמרים מטורף (ע"פ '''המשנה''' [http://www.ateret4u.com/online/f_01113.html#HtmpReportNum0046_L2 (סוכה ה ב)] היו שם גם אפקטים מרשימים של תאורה), שמביע סימנים של שמחה (שמי שמביע אותם הופך לשמח). היהדות מציגה כאן גישה חדשנית שלפיה לא משנה מה גורם לכך שנהיה שמחים, עצם השמחה - בכוחה לשבר חומות. | ||
יש בגישה זו גם מסר מאוד מעניין, מסר שיוצא לגמרי מארבע האמות של המקדש - מסר לחיים. מסר לפיו לא משנה מי האדם שעומד מולך מהו מוצאו, מהי דעתו הפוליטית או מהו מקום מגוריו, הוא יכול לקחת חלק פעיל בשמחה שלנו, עם ישראל. | יש בגישה זו גם מסר מאוד מעניין, מסר שיוצא לגמרי מארבע האמות של המקדש - מסר לחיים. מסר לפיו לא משנה מי האדם שעומד מולך מהו מוצאו, מהי דעתו הפוליטית או מהו מקום מגוריו, הוא יכול לקחת חלק פעיל בשמחה שלנו, עם ישראל. | ||