הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:אלקנה1"

וז"ל הרמב"ן במלחמות ה' (סנהדרין פו)-"..ואין עדים זוממים לוקין בעקימת פיהם בלבד, אא"כ הרשיעו צדיק..", וכך משמע מדבריו.

-אם נבין כך את שיטת הרמב"ן, אז קושית רע"א, אינה קושיא, משום, שאע"פ שהמלקות הם מדין "לא תענה", עדיין, לוקים, רק כשיש "והרשיעו", כשיש מצב הזמתי, וחיוב דרבנן,אינו "הרשעה" [כי מדא' כשר לעבודה], ולכן, לא לוקים.

לדעת הרמב"ם-המלקות הם מדין "לא תענה", וודאי שלוקין.

לדעת הרמב"ן-המלקות הם מדין "כאש"ז", ולכן-אפ' שיש דין הזמה בדיני דרבנן, במקרה כזה של "בן חלוצה", שהוא דין דרבנן, שא"א להעניש אותו כאש"ז, משום-"לו ולא לזרעו", אנחנו לא יכולים להלקות אותו במקום, כיוון שזה כבר יוצא מגדר כאשר זמם, משום שהוא זמם לחייב בדין דרבנן, ובסל אופציות החיוב שלו, היו רק דיני דרבנן, ולחייב אותו מלקות, שזה דין דאו', זה כבר לא לעשות לו-"כאשר זמם", ולכן כיוון שהמלקות הם מדין "כאשר זמם", ומדובר פה על דין דרבנן, אז-"..בעינן, כאשר זמם לעשות, וליכא..".