485
עריכות
שורה 109: | שורה 109: | ||
=== שואל שלא מדעת=== | === שואל שלא מדעת=== | ||
יש מצבים בהם מותר לאדם להשתמש שלא מדעת חברו בחפציו, משום שברור שבעל החפץ מרשה שישתמשו בחפציו. דוגמה לכך היא ההיתר להשתמש בחפצי מצווה, כטלית ותפילין, שלא מדעת בעליהם משום שוודאי ש"ניחא ליה לאיניש דתעביד מצווה בממוניה" (מקור). יש לדון אם במצב זה קיים דין "מתה מחמת מלאכה"? ונחלקו בכך הראשונים:<BR/> | יש מצבים בהם מותר לאדם להשתמש שלא מדעת חברו בחפציו, משום שברור שבעל החפץ מרשה שישתמשו בחפציו. דוגמה לכך היא ההיתר להשתמש בחפצי מצווה, כטלית ותפילין, שלא מדעת בעליהם משום שוודאי ש"ניחא ליה לאיניש דתעביד מצווה בממוניה" (מקור). יש לדון אם במצב זה קיים דין "מתה מחמת מלאכה"? ונחלקו בכך הראשונים:<BR/> | ||
'''תוספות''' במסכת בבא קמא (י א ד"ה כגון) דן האם אנשים שיושבים על ספסל שמונח לשימוש הציבור חייבים על שבירתו מחמת המלאכה? תוספות מביא שנחלקו בכך בעלי הראשונים: '''רשב"ם''' סובר שרק אדם שמן במיוחד חייב על שבירת הספסל משום שהספסל לא שאול לו, אך שאר בני אדם שהספסל שאול להם פטורים על שבירתו כי שואל פטור במתה מחמת מלאכה, אך '''רבי עזריאל''' חולק ואומר שגם שאר בני אדם חייבים. ה'''רא"ש''' ( | '''תוספות''' במסכת בבא קמא (י א ד"ה כגון) דן האם אנשים שיושבים על ספסל שמונח לשימוש הציבור חייבים על שבירתו מחמת המלאכה? תוספות מביא שנחלקו בכך בעלי הראשונים: '''רשב"ם''' סובר שרק אדם שמן במיוחד חייב על שבירת הספסל משום שהספסל לא שאול לו, אך שאר בני אדם שהספסל שאול להם פטורים על שבירתו כי שואל פטור במתה מחמת מלאכה, אך '''רבי עזריאל''' חולק ואומר שגם שאר בני אדם חייבים. ה'''רא"ש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=260&hilite= (ב"ק א י)] נוקט כשיטת רשב"ם. | ||
לכאורה שיטת ר' עזריאל אינה מובנת וכי הוא חולק על דין "מתה מחמת מלאכה"? | לכאורה שיטת ר' עזריאל אינה מובנת וכי הוא חולק על דין "מתה מחמת מלאכה"? |
עריכות