הבדלים בין גרסאות בדף "מיגו מממון לממון"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 3 בתים ,  09:12, 13 במאי 2016
שורה 13: שורה 13:
==סברת הדין==
==סברת הדין==
'''הר"ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40871&st=&pgnum=3 (בבא מציעא ב א ד"ה וזה)] כותב שסברת הדין הינה "מיגו דהעזה". כלומר, באופן פשוט, מיגו בנוי על כך שאם היה רוצה הלה לשקר היה טוען את הטענה הטובה יותר ואם כן, מכך שלא טען את הטענה הטובה יותר, מסתבר שהינו דובר אמת בטענתו. כאשר ישנה סיבה שהוא בפועל לא יטען את הטענה הטובה - כי לא יעיז לעשות כן - אין לו את כוח המיגו. לאור הנ"ל, כל הכוח של מיגו הינו רק כאשר הטענה הפוטנציאלית שלך מתייחסת לאותו ממון בדיוק. אך, אם יש לך יכולת לטעון על ממון אחר – אולי הסיבה שאינך טוען זאת הינה משום סיבות אחרות – שאינך מעיז לטעון על הכל וכדו' כגון בשניים אוחזים בטלית שאולי אינך רוצה לטעון שכולה שלך כיון שברור לך שהיא שייכת גם לשני ואינך מעיז לשקר מולו במצח נחושה ולטעון שהוא סתם גזלן שהתנפל על טלית שלא קשורה אליו.<br>
'''הר"ן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40871&st=&pgnum=3 (בבא מציעא ב א ד"ה וזה)] כותב שסברת הדין הינה "מיגו דהעזה". כלומר, באופן פשוט, מיגו בנוי על כך שאם היה רוצה הלה לשקר היה טוען את הטענה הטובה יותר ואם כן, מכך שלא טען את הטענה הטובה יותר, מסתבר שהינו דובר אמת בטענתו. כאשר ישנה סיבה שהוא בפועל לא יטען את הטענה הטובה - כי לא יעיז לעשות כן - אין לו את כוח המיגו. לאור הנ"ל, כל הכוח של מיגו הינו רק כאשר הטענה הפוטנציאלית שלך מתייחסת לאותו ממון בדיוק. אך, אם יש לך יכולת לטעון על ממון אחר – אולי הסיבה שאינך טוען זאת הינה משום סיבות אחרות – שאינך מעיז לטעון על הכל וכדו' כגון בשניים אוחזים בטלית שאולי אינך רוצה לטעון שכולה שלך כיון שברור לך שהיא שייכת גם לשני ואינך מעיז לשקר מולו במצח נחושה ולטעון שהוא סתם גזלן שהתנפל על טלית שלא קשורה אליו.<br>
נראה שסברה זו הינה גם תוכן ביאורו של '''רבינו יונה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49924&st=&pgnum=160 (לב ב ד"ה אמר רבא)] לדחיית הראיה מריש בבא מציעא לעניין מיגו להוציא (.<br>
נראה שסברה זו הינה גם תוכן ביאורו של '''רבינו יונה''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49924&st=&pgnum=160 (לב ב ד"ה אמר רבא)] לדחיית הראיה מריש בבא מציעא לעניין מיגו להוציא.<br>
יש להעיר על הסבר זה שהיסוד שלמיגו דהעזה אין כוח מיגו הינו מחלוקת ראשונים (כפי שמתבאר בכללי מיגו של האחרונים כגון כנה"ג [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15003&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%95+%D7%9E%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F&pgnum=96&hilite= (קיצור כללי מיגו עב)] ועוד).  יתר על כן, '''הש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40538&st=&pgnum=434 (חושן משפט פב כללי מיגו ו)] פוסק להלכה שאכן אמרינן מיגו דהעזה וסברת מיגו מממון לממון כן נפסקה להלכה כדלהלן (אמנם הש"ך עצמו פוסק שלדינא לא אמרינן מיגו מממון לממון, אך מסיבות אחרות, עיין להלן) ואם כן קשה לומר שזוהי סברת הדין להלכה.<br>
יש להעיר על הסבר זה שהיסוד שלמיגו דהעזה אין כוח מיגו הינו מחלוקת ראשונים (כפי שמתבאר בכללי מיגו של האחרונים כגון כנה"ג [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15003&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%95+%D7%9E%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F&pgnum=96&hilite= (קיצור כללי מיגו עב)] ועוד).  יתר על כן, '''הש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40538&st=&pgnum=434 (חושן משפט פב כללי מיגו ו)] פוסק להלכה שאכן אמרינן מיגו דהעזה וסברת מיגו מממון לממון כן נפסקה להלכה כדלהלן (אמנם הש"ך עצמו פוסק שלדינא לא אמרינן מיגו מממון לממון, אך מסיבות אחרות, עיין להלן) ואם כן קשה לומר שזוהי סברת הדין להלכה.<br>
בנוסף, במקרה של רבה בר שרשום שהזכיר רבינו יונה את הדין הנ"ל הסברה של מיגו דהעזה לכאורה איננה שייכת, שכן רבינו יונה ביאר שאנו עוסקים לאחר אכילת הפירות. נמצא, שכל הדיון מתעורר רק לאחר שהוא מחזיר את הקרקע ליתומים, ואם היה בוחר להשאיר את הקרקע אצלו ולא לומר כלום לא הייתה כלפיו תביעה כלל. במקרה כזה לא שייך לדבר על העזה, שהרי הוא פשוט שותק ולא אומר כלום ואין בזה כל העזה.<br>
בנוסף, במקרה של רבה בר שרשום שהזכיר רבינו יונה את הדין הנ"ל הסברה של מיגו דהעזה לכאורה איננה שייכת, שכן רבינו יונה ביאר שאנו עוסקים לאחר אכילת הפירות. נמצא, שכל הדיון מתעורר רק לאחר שהוא מחזיר את הקרקע ליתומים, ואם היה בוחר להשאיר את הקרקע אצלו ולא לומר כלום לא הייתה כלפיו תביעה כלל. במקרה כזה לא שייך לדבר על העזה, שהרי הוא פשוט שותק ולא אומר כלום ואין בזה כל העזה.<br>
שורה 21: שורה 21:
אם כן, כוונת הרמב"ן הינה שכיון שתוכן ההגדרה של מיגו בנוי על כך שהטענה הפוטנציאלית חייבת לעסוק  בנושא שעומד בפנינו כאשר זה מקרה שהטענה הפוטנציאלית עוסקת בנידון שאינו עומד בפנינו אין את כוח המיגו. לכן, הרמב"ן מחדש להגדיר את חצי הטלית כאילו כבר עומדת בביתו של הבעל דין ולכן אינה עומדת לדיון ואי אפשר להשתמש לגביה בכוח המיגו.<br>
אם כן, כוונת הרמב"ן הינה שכיון שתוכן ההגדרה של מיגו בנוי על כך שהטענה הפוטנציאלית חייבת לעסוק  בנושא שעומד בפנינו כאשר זה מקרה שהטענה הפוטנציאלית עוסקת בנידון שאינו עומד בפנינו אין את כוח המיגו. לכן, הרמב"ן מחדש להגדיר את חצי הטלית כאילו כבר עומדת בביתו של הבעל דין ולכן אינה עומדת לדיון ואי אפשר להשתמש לגביה בכוח המיגו.<br>
ישנה סברה נוספת לדין זה שהעלה '''הש"ך''' ע"פ הראשונים - חסרון ביכולת הגבייה - "מאן שם לך" ויורחב להלן.
ישנה סברה נוספת לדין זה שהעלה '''הש"ך''' ע"פ הראשונים - חסרון ביכולת הגבייה - "מאן שם לך" ויורחב להלן.


==האם נחלקו על דין זה?==
==האם נחלקו על דין זה?==
66

עריכות

תפריט ניווט