הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6 בתים ,  09:39, 23 במאי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 77: שורה 77:
===טרפה מחיים===
===טרפה מחיים===
גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ד)] לא קיבל את החילוק בין חלותה של טומאת נבלה לבין האיסור על אכילת הנבילה. לכן מציע ה'''ש"ך''' תירוץ שונה, ומסביר, שכוונת הרמב"ם בהגדרה 'נבלה מחיים' אינה שהבהמה מוגדרת כנבלה כבר מעכשיו, אלא רק שכתוצאה מהפגם היא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה אוטומטית נבלה רגילה, וכן הסביר ה'''ב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=79 (יורה דעה לג ד"ה "ושט")] בשיטת הרמב"ם.
גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ד)] לא קיבל את החילוק בין חלותה של טומאת נבלה לבין האיסור על אכילת הנבילה. לכן מציע ה'''ש"ך''' תירוץ שונה, ומסביר, שכוונת הרמב"ם בהגדרה 'נבלה מחיים' אינה שהבהמה מוגדרת כנבלה כבר מעכשיו, אלא רק שכתוצאה מהפגם היא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה אוטומטית נבלה רגילה, וכן הסביר ה'''ב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=79 (יורה דעה לג ד"ה "ושט")] בשיטת הרמב"ם.
תירוצם של ה'''ש"ך''' וה'''ב"ח''' קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – 'נבלה מחיים', ולא בלשון עתידית המתאימה להסבר שהם הציעו. ניתן היה להקשות על דבריהם גם משיטת ה'''רמב"ם''', הפוסק שנקובת הושט בעוף נחשבת ל'''נבלה''' רגילה, פסק ממנו נובע שהוא סובר שהפסול הוא בעוף עצמו ולא ביכולת לשחוט אותו, אחרת היה ניתן לשחוט את העוף בקנה בלבד אלא שיש לתרץ כדברי ה[[#שיטת האחיעזר|'''אחיעזר''']] לעיל ואכמ"ל.
תירוצם של ה'''ש"ך''' וה'''ב"ח''' קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – 'נבלה מחיים', ולא בלשון עתידית המתאימה להסבר שהם הציעו. <BR/>
ניתן היה להקשות על דבריהם גם משיטת ה'''רמב"ם''', הפוסק שנקובת הושט בעוף נחשבת ל'''נבלה''' רגילה, פסק ממנו נובע שהוא סובר שהפסול הוא בעוף עצמו ולא ביכולת לשחוט אותו, אחרת היה ניתן לשחוט את העוף בקנה בלבד אלא שיש לתרץ כדברי ה[[#שיטת האחיעזר|'''אחיעזר''']] לעיל ואכמ"ל.
===שיטת הזכר יצחק===
===שיטת הזכר יצחק===
בעל ה'''זכר יצחק''' (ב יח) מבאר שאמנם בין דיני הטומאה לדיני האיסור בנבלה אין כל חילוק, ובאמת שניהם נובעים יחד מאותו השם ושניהם חלים גם יחד על נקובת הושט. ברם, היות ובאופן פיזי הבהמה עדיין חיה, אין טומאת הנבלה יכולה לחול עליה למעשה, וממילא יצא שאיסור האכילה יחול עליה לבדו.
בעל ה'''זכר יצחק''' (ב יח) מבאר שאמנם בין דיני הטומאה לדיני האיסור בנבלה אין כל חילוק, ובאמת שניהם נובעים יחד מאותו השם ושניהם חלים גם יחד על נקובת הושט. ברם, היות ובאופן פיזי הבהמה עדיין חיה, אין טומאת הנבלה יכולה לחול עליה למעשה, וממילא יצא שאיסור האכילה יחול עליה לבדו.
119

עריכות

תפריט ניווט