הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 646 בתים ,  11:24, 23 במאי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 36: שורה 36:
ניתן לדייק דין דומה בדברי ה'''משרת משה''' (איסורי ביאה י ד"ה הנה), האומר שלמאן דאמר שטרפה אינה חיה, הסימן בו נעשתה הטרפה אינו 'חי', ולכן יש לומר ששחיטה שלו לא תחשב שחיטה, כלומר, בדומה לבית הלוי, גם המשרת משה מסביר שהסימן הפגום לא נחשב בסטנדרט לשחיטה –  כי הוא איננו נחשב בחיים.  
ניתן לדייק דין דומה בדברי ה'''משרת משה''' (איסורי ביאה י ד"ה הנה), האומר שלמאן דאמר שטרפה אינה חיה, הסימן בו נעשתה הטרפה אינו 'חי', ולכן יש לומר ששחיטה שלו לא תחשב שחיטה, כלומר, בדומה לבית הלוי, גם המשרת משה מסביר שהסימן הפגום לא נחשב בסטנדרט לשחיטה –  כי הוא איננו נחשב בחיים.  


הסברו של '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)] לכך שבהמות שושטן ניקב או שגרגרתן נפסקה מוגדרות כנבלות הוא ש"איתרע מקום שחיטה דידהו", מקום השחיטה שלהם נפגע, הסבר זה עולה בקנה אחד עם הסבריו השונים של '''ביה"ל'''.
הסברו של '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)] לכך שבהמות שושטן נוקב או שגרגרתן נפסקה מוגדרות כנבלות הוא ש"איתרע מקום שחיטה דידהו", מקום השחיטה שלהן נפגע, הסבר שעולה בקנה אחד עם הסבריו השונים של '''ביה"ל'''.  


חקירה זו, המבררת האם נקב בושט מהווה חיסרון בבהמה או בשחיטה לשיטת  מאן דאמר שנקובת הושט מוגדרת כנבלה, מופיעה באופן בהיר ומפורט בבדברי '''ביה"ל''' אך נחקרה גם ע"י אחרונים נוספים. חקירה זו מופיעה גם בדברי '''ערוך השלחן''' (יורה דעה כט ב), ב'''חזון נחום''' (א נה ב) וב'''אחיעזר''' (ב ח סוף ד"ה ולדינא). כמו כן, נראה שחקירה זו היא מנקודות המחלוקת בין ה'''חכם צבי''' (עח) לשואל בנושא זה.
=====שיטת הגר"ח=====
=====שיטת הגר"ח=====
ה'''גר"ח''' (חולין מב. ד"ה "אלו") מציע תירוץ אחר אך דומה. הוא מסביר שכדי לבצע מעשה שחיטה כשר יש לחתוך את רוב שני הסימנים. כיוון שהושט כבר נוקב וחלקו היה חתוך עוד לפני שנעשה מעשה השחיטה עצמו, בעת מעשה השחיטה עצמו הוא נפסק עוד לפני שהמעשה נעשה על רובו. כלומר, ושטה של הבהמה נפסק לפני שנעשה בו מעשה שחיטה שלם וכשר ועל כן הבהמה נחשבת ל[[נבלה|נבלה]], וכן כתב בעל שו"ת לבושי מרדכי (אורח חיים לח). וקשה על שיטתם מכמה צדדים:
ה'''גר"ח''' (חולין מב. ד"ה "אלו") מציע תירוץ אחר אך דומה. הוא מסביר שכדי לבצע מעשה שחיטה כשר יש לחתוך את רוב שני הסימנים. כיוון שהושט כבר נוקב וחלקו היה חתוך עוד לפני שנעשה מעשה השחיטה עצמו, בעת מעשה השחיטה עצמו הוא נפסק עוד לפני שהמעשה נעשה על רובו. כלומר, ושטה של הבהמה נפסק לפני שנעשה בו מעשה שחיטה שלם וכשר ועל כן הבהמה נחשבת ל[[נבלה|נבלה]], וכן כתב בעל שו"ת לבושי מרדכי (אורח חיים לח). וקשה על שיטתם מכמה צדדים:
119

עריכות

תפריט ניווט