171
עריכות
שורה 9: | שורה 9: | ||
ידוע ומפורסם הדין התלמודי '[[מיגו]]' (בעברית- 'מתוך', יופיע גם כ'מה לי לשקר'), המופיע רבות בסוגיות הש"ס. כתב ה'''ריטב"א''' (בבא מציעא ג א ד"ה דאמר רבה) כי תוקפו של דין זה הוא מדאורייתא, ומקורו מהסברא. תחילה נדגים ונבאר את דין מיגו ע"י אחת הסוגיות המפורסמות שבש"ס בדין מיגו. | ידוע ומפורסם הדין התלמודי '[[מיגו]]' (בעברית- 'מתוך', יופיע גם כ'מה לי לשקר'), המופיע רבות בסוגיות הש"ס. כתב ה'''ריטב"א''' (בבא מציעא ג א ד"ה דאמר רבה) כי תוקפו של דין זה הוא מדאורייתא, ומקורו מהסברא. תחילה נדגים ונבאר את דין מיגו ע"י אחת הסוגיות המפורסמות שבש"ס בדין מיגו. | ||
ב'''גמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=70&format=pdf בבא בתרא ע א]) פסק '''רב חסדא''': מפקיד שבידו שטר הפקדה התובע שומר כי יחזיר לו את פקדונו, נאמן השומר לטעון כנגדו שהחזיר לו כבר את הפיקדון ולהישבע על כך, במיגו שהיה יכול לטעון ולהישבע כלפי המפקיד שהפיקדון נאנס. כלומר: שומר הטוען 'נאנס הפיקדון', | ב'''גמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=70&format=pdf בבא בתרא ע א]) פסק '''רב חסדא''': מפקיד שבידו שטר הפקדה התובע שומר כי יחזיר לו את פקדונו, נאמן השומר לטעון כנגדו שהחזיר לו כבר את הפיקדון ולהישבע על כך, במיגו שהיה יכול לטעון ולהישבע כלפי המפקיד שהפיקדון נאנס. כלומר: שומר הטוען 'נאנס הפיקדון', טענתו נאמנת אם ישבע שאכן כך היה. אם כן, כאשר טוען השומר כי החזיר את הפיקדון למפקיד, ואף נשבע על כך, יהיה נאמן בטענתו שהחזיר מדין מיגו. | ||
ביאור הדבר: כאשר טוען השומר החזרתי, כנגד שטרו של מפקיד, יש ראיה שדבריו אמת. שאם היתה טענת 'החזרתי' שקר, מה לו לשומר לשקר שקר גרוע שהחזיר הפיקדון כנגד שטרו של מפקיד ולהתמודד עם טענת המפקיד "שטרך בידי מאי בעי", הרי היה יכול השומר לשקר שקר טוב ולטעון נאנסו, שהיא טענה זוכה בדין, להישבע על כך, ולהיפטר. אם כן, יש ראיה שכלית שטענתו שהחזיר הפיקדון היא טענת אמת, ואינה שקר, שאם היה שקרן היה משקר טענת שקר בה היה וודאי נפטר. לכן, אם יישבע השומר שהחזיר הפיקדון, יהא נאמן מסברת 'מה לו לשקר', ויפטר. | ביאור הדבר: כאשר טוען השומר החזרתי, כנגד שטרו של מפקיד, יש ראיה שדבריו אמת. שאם היתה טענת 'החזרתי' שקר, מה לו לשומר לשקר שקר גרוע שהחזיר הפיקדון כנגד שטרו של מפקיד ולהתמודד עם טענת המפקיד "שטרך בידי מאי בעי", הרי היה יכול השומר לשקר שקר טוב ולטעון נאנסו, שהיא טענה זוכה בדין, להישבע על כך, ולהיפטר. אם כן, יש ראיה שכלית שטענתו שהחזיר הפיקדון היא טענת אמת, ואינה שקר, שאם היה שקרן היה משקר טענת שקר בה היה וודאי נפטר. לכן, אם יישבע השומר שהחזיר הפיקדון, יהא נאמן מסברת 'מה לו לשקר', ויפטר. | ||
ובניסוח כללי: אם אדם יכול לטעון טענה א' ולזכות על ידה בדין, אם יטען טענה ב' יזכה גם בה, מדין 'מיגו', 'מה לו לשקר' (ואם עליו להישבע שטענה א' אמת בכדי לזכות, אזי אם ישבע על טענה ב' יזכה, מדין מיגו). שאם היה שקרן, היה טוען את טענה א' וזוכה, ומה לו לשקר שקר גרוע ולטעון את טענה ב' שאינה זוכה, אם אינה אמת. מתוך שטען את טענה ב', מוכח בראייה שכלית שטענתו אמת. | ובניסוח כללי של דין מיגו: אם אדם יכול לטעון טענה א' ולזכות על ידה בדין, אם יטען טענה ב' יזכה גם בה, מדין 'מיגו', 'מה לו לשקר' (ואם עליו להישבע שטענה א' אמת בכדי לזכות, אזי אם ישבע על טענה ב' יזכה, מדין מיגו). שאם היה שקרן, היה טוען את טענה א' וזוכה, ומה לו לשקר שקר גרוע ולטעון את טענה ב' שאינה זוכה, אם אינה אמת. מתוך שטען את טענה ב', מוכח בראייה שכלית שטענתו אמת. | ||
==דין 'מיגו דהעזה לא אמרינן' וטעמו== | ==דין 'מיגו דהעזה לא אמרינן' וטעמו== |
עריכות