9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על הולדת בן או בת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<BR/>ומבואר שם בגמרא שאת ברכת הטוב והמיטיב מברכים כאשר הטובה היא גם לו וגם לאחר עימו, לעומת [[ברכת שהחיינו]] שאותה אדם מברך כאשר הטובה היא לו בלבד. ולכן גם כאן יש לברך הטוב והמיטיב, לפי שאשתו שמחה עמו וניחא לה בבן זכר. | <BR/>ומבואר שם בגמרא שאת ברכת הטוב והמיטיב מברכים כאשר הטובה היא גם לו וגם לאחר עימו, לעומת [[ברכת שהחיינו]] שאותה אדם מברך כאשר הטובה היא לו בלבד. ולכן גם כאן יש לברך הטוב והמיטיב, לפי שאשתו שמחה עמו וניחא לה בבן זכר. | ||
גמרא זו הובאה להלכה | גמרא זו הובאה להלכה ב'''טור''' (אורח חיים רכג) וב'''שלחן ערוך''' (רכג י) שכתבו בפשיטות שאם ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמיטיב. | ||
<BR/>אמנם ה'''רמב"ם''' השמיט דבר זה וכתב רק באופן כללי (ברכות י ג) שהשומע שמועה טובה מברך הטוב והמיטיב. וכן הוא ב'''רי"ף''' (מג ב). ראה להלן תירוצי האחרונים בזה. | <BR/>אמנם ה'''רמב"ם''' השמיט דבר זה וכתב רק באופן כללי (ברכות י ג) שהשומע שמועה טובה מברך הטוב והמיטיב. וכן הוא ב'''רי"ף''' (מג ב). ראה להלן תירוצי האחרונים בזה. | ||
===אם האשה צריכה לברך=== | ===אם האשה צריכה לברך=== | ||
ב'''הגהות סמ"ק''' (קנא יא) כתב שגם האשה תברך, שהרי גם לה יש הנאה, וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (א) להלכה. | ב'''הגהות סמ"ק''' (קנא יא) כתב שגם האשה תברך, שהרי גם לה יש הנאה, וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (א) להלכה. | ||
<BR/>גם מתוך דברי ה'''מרדכי''' (רטז) מבואר שהאשה חייבת בברכה, שכתב שאם אין האשה נמצאת עמו, אין היא יוצאת בברכתו. מבואר שעל כל פנים חייבת היא בברכה. | <BR/>גם מתוך דברי ה'''מרדכי''' (רטז) מבואר שהאשה חייבת בברכה, שכתב שאם אין האשה נמצאת עמו, אין היא יוצאת בברכתו. מבואר שעל כל פנים חייבת היא בברכה (ומה שכתב המרדכי שהברייתא היא מהירושלמי, אינו לפנינו בירושלמי ואולי ט"ס הוא). | ||
===אין אשתו עמו=== | ===אין אשתו עמו=== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==יש לו כבר ילדים== | ==יש לו כבר ילדים== | ||
==מנהג העולם שלא לברך== | ==מנהג העולם שלא לברך== | ||
כתב ה'''רמ"א''' (א) שיש שכתבו שברכות אלו רשות הן ולא חובה, ומזה נתפשט המנהג שרבים מקילים ואינם מברכים ברכות אלו. | נשאל ה'''רשב"א''' בשו"ת (א רמה) האם מי שנולד לו בן צריך לברך שהחיינו. וענה הרשב"א שם שמסתבר שצריך לברך אפילו יש לו כבר בנים אחרים. אך כתב שלא ראה לגדולים שנהגו כן, ואפשר שסוברים שאינה ברכה שהיא חובה אלא רשות. וכתב שגם הוא נוהג כן שלא לברך שהחיינו על לידת בן. והביאו ה'''בית יוסף''' (סוף סימן רכג ד"ה וז"ל הרשב"א). | ||
<BR/>ב'''דרכי משה''' (א) תמה על הרשב"א, שהרי מפורש בגמרא שצריך לברך הטוב והמיטיב ומה ענין שהחיינו לכאן. ויישב בשני אופנים, שאפשר שהרשב"א דיבר דווקא בש[[#מתה אשתו או מת האב|מתה אשתו בשעת הלידה]], או שסובר הרשב"א שדווקא כשהודיעוהו שילדה בן מברך הטוב והמיטיב, אך אם נמצא עמה בשעת הלידה מברך שהחיינו. ובהגהת שלחן ערוך, כתב ה'''רמ"א''' (א) שיש שכתבו שברכות אלו רשות הן ולא חובה, ומזה נתפשט המנהג שרבים מקילים ואינם מברכים ברכות אלו. | |||
וב'''בית חדש''' (א) כתב שהיותר נראה בדברי הרשב"א שכיון שרשות הוא, אם רוצה מברך שהחיינו. | |||
==מהי בשורה טובה== | ==מהי בשורה טובה== | ||
ב'''גמרא''' (ברכות נט ב) ישנה קביעה ברורה, שעל הנאה המשותפת לאדם עם חבירו מברך את ברכת ההודאה "הטוב והמטיב", אולם ה'''רשב"א''' בתשובותיו (ד, עז) הגדיר שלא על כל הנאה משותפת הדברים אמורים: | ב'''גמרא''' (ברכות נט ב) ישנה קביעה ברורה, שעל הנאה המשותפת לאדם עם חבירו מברך את ברכת ההודאה "הטוב והמטיב", אולם ה'''רשב"א''' בתשובותיו (ד, עז) הגדיר שלא על כל הנאה משותפת הדברים אמורים: | ||